ספר גרושין· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]
יג
ומשם פי' אני, זה השם [אזבוג"ה] שהוא בבינה ודאי, מטעם כי כל חלוקי
המפרשים (שכ"ח) [שאות ח'] שהוא הבינה, שמינית ממטה למעלה, ובסוד החיים
שבה, כי חי"ת היא [נוטריקון] חיים. והנה כל מספר שאתה יכול לעשות מהחי"ת
הם בשם זה, והם ראשונה א"ז הרי שמונה. עוד ב"ו הרי שמנה. וג"ה הרי שמונה.
ואין עוד חלוק לשמונה כי אם אלה כי ד"ד אינו פירוד וחילוק, אחר שהם שוים.
ולרמוז שזה השם מורה על הבינה. לכן נרמזו בו ג' חילוקים שבבינה. עוד ביאר
מורי כי השם הזה עולה ויורד, עולה מצד א' ויורד
מצד א'. וכן עלייתו אב"ג ירידתו זו"ה. ופי' אני, כי הטעם כי העולה הוא
עולה עד כתר עליון ומתעלם ויש בו דין, כי כל עליה היא מצד השמא"ל. אמנם
העולה ויורד מורה על העלייה לקבל ואינו מתעלם, אלא חוזר להשפיע. כי קרוב
לזה ביארו בזוהר פרשת תרומה בשם מ"ב וע"ב. והקשה למורי כי אחר ששם מ"ב
עולה [שוב] אינו יורד כמבואר בזוהר. תירצתי כי אדרבא משם ראיה, שלא נכתב
בתורה שם בן מ"ב ממש אלא בראשית וכו'. והם האותיות לאחור כי לצרף מאותיות
אלה אל שם בן ד' צריך (לגלות) [לעלות] בסוד השם העולה, ולגלגל השם אל פסוק
בראשית שבהם נברא העולם. יורד [ע"י] שהם היפך האלפא ביתות. וישר בעיני
מורי הענין. עוד הוספתי ביאור בשם זה שיש בו ג"פ ח', לרמוז אל ג"פ שם
יאהדונה"י שהוא הא' ביסוד, והב' בת"ת. והג' בכתר עליון והם אב"ג. והיינו
אב"ג שבשם לרמוז אל סדר היחודים הללו המיחדים ת"ת ומלכות כמבואר בתיקון.
והשם זכר בסוד מיסוד ולמעלה, כי היחוד של ד' שמות שהם אהי"ה אדנ"י יהו"ה
אדנ"י היא במל' הנקראת "קרית ארבע" והיינו ד"ד, והדל"ת במלכות. וזה השם לא
רמז. עד כאן הגיע העסק ביום ההוא. והודאה לאל שזיכנו כי הדברים [ה]אלו הם
כולם עליונים, מושפעים בלי עיון כלל, והם מתוקים מדבש. מתנת המלכות אל
המתגרשים ומתנודדים עמה: