אור ברסלב

ספר גרושין· רבי משה קורדובירו [הרמ"ק]

יב

יא

יצאנו מהכפר ונתעסקנו בפסוק "אבא בגבורות ה' אלהי"ם, אזכיר" וגו'. וביארתי

אני, "אבא בגבורות" לנקמה, ולמלחמה אני צריך לבעלי הדין לעורר דין על

האויבים להומם. ולכן אני צריך "אבא בגבורות" שהם גבורה והוד. וכן אדנ"י

ידוד [בניקוד אלהים] שהם (שכינה) [בינה] ומל'. והרי ארבעת הספירות האלה הם

כחות הדין. ולכן מה אעשה כי אפי' שביתו' הדין הזה יתעורר הדין על שונאיהם

של ישראל, לזה השיב "אזכיר צדקתך לבדך". "אזכיר", פירש איחד צדק שהיא המל'

בסוד יניקתה מן הדין, אזכיר בסוד ה"זכרון" ליסוד. "לבדך" הכונה אל הת"ת.

ואמר "לבדך", הכונה כי לא יתעורר היחוד עוד בסוד הצפון כמנהג, מפני מה

שימשך מזה כח הדין להתעורר. אלא ייחד אותה לת"ת לבד בלי לעורר דין עוד.

ופירש מורי, "אבא בגבורות", פי' אני רואה שהגבורות והדין הם בינה ומלכות.

ולכן מה אעשה, "אזכיר", פי' אקשר, שלשון זכרון הוא לשון קטרת והיינו

קישור. והכונה אקשר הבינה שהיא ג"כ נקראת "צדקה", איחד אותה לה', דהיינו

כתר עליון, בסוד ך' ארוכה שהוא כתר בסוד שם קדוש, שסגולתו שאינו חוזר ריקם

ועולה על הכתר, והוא [שם] זה אזבוג"ה ע"כ. ואמר כי זהו ד"ך שעולה זה השם.

ועליו אמרו "אל ישוב דך נכלם". וכזה פירשו המפרשים:

תוכן העניינים

ספר גרושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה