אור ברסלב
ספר ברכת ישראל סימן מח - בדין טרימא › עיקרי הסוגיא בקיצור

ספר ברכת ישראל

סימן מח - בדין טרימא · עיקרי הסוגיא בקיצור

ז. בדין גרגלידי דליפתא

איתא בברכות (לו.), א"ל ההוא מרבנן לרבא טרימא מהו וכו' והילכתא תמרי ועבדינהו טרימא מברכין עלייהו בופה"ע, מ"ט במילתייהו קיימי כדמעיקרא. וברש"י פי' טרימא, ושם טרימא כל דבר הכתוש קצת ואינו מרוסק. ולדבריו הא דאמרי' במלתייהו קיימי פי' שעדיין ניכרת צורת הפרי ולכן פי' דבר הכתוש קצת, ומשמע שאם נתרסק לגמרי עד שאין ניכרת צורת הפרי מברך שהכל.

אולם הרמב"ם (פ"ח מהל' בר' ה"ד) ס"ל תמרים שמיעכן ביד ועשה מהם "עיסה" מברך בופה"ע ולבסוף מעין ג'. (ומשמע אף אם לא ניכרת צורת הפרי).

תה"ד (סי' כט) דן לגבי גודגדניות שמבשלין אותן עד שנימוחו לגמרי, האם ברכתן העץ או שהכל. וכיון שהיה מסופק האם טרימא הוא כפרש"י או כדברי הרמב"ם לכן כתב שמספק יברך שהכל.

הב"י (בסי' רד) ד"ה "ובתרומת" כתב, שאין דבריו נראין בעיני, שאף שמרש"י פירוש טרימא הם תמרים הכתושים קצת, מ"מ כבר נתבאר שלדעת הרמב"ם אפי' מיעכן ועשה מהם עיסה מברך בופה"ע, ועוד, שכבר נתבאר שפלוגתת הטור וחבריו אינה כשממשות הפרי קיימת, דבזה לכו"ע הפרי עיקר, אלא כשהפירות כתושים ביותר ואפ"ה סוברים חבריו שמברך כברכת הפרי, וביטל דעתו מפני דעתם.

מבואר מדברי הב"י דהבין ברמב"ם שאפי' אם הפרי נימוח לגמרי ברכתו אינה משתנה, מזה שהב"י עונה לתה"ד שדיבר על גודגדניות שנתבשלו ונימוחו, שלדעת הרמב"ם ברכתם בופה"ע, וכן פסק בשו"ע (סי' רב ס"ז).

הרמ"א שם חשש לתה"ד ולכן כתב שטוב לחוש לכתחילה ולברך שהכל. ונלחקו האחרונים בדברי הרמ"א. המג"א (סקי"ח) ס"ל שרק בפווידל"א הוא חולק על השו"ע כיון שנימוחו לגמרי, אבל בתמרים שנתמעכו לא. ועיין בלבושי שרד (סקי"ט). ואילו הגר"א (סק"ז) סובר שהרמ"א חולק על הכל בין על פווידל"א ובין על תמרים ובשניהם יש לברך שהכל. הט"ז (סק"ד) חולק לגמרי על דברי הרמ"א ופסק כהשו"ע.

המשנ"ב (סקמ"ב) כתב דלדינא אין נפק"מ בפלוגתא זו, דאף אי נימא דהיש אומרים פליג אתמרים שנתרסקו, מ"מ להלכה קיימא לן כדעת המחבר דהיכא שממשן קיים לא נשתנית ברכתן.

ונחלקו אחרוני זמנינו בדעת המשנ"ב במאי דאמר דקיי"ל כדעת המחבר. הפסקי תשובות (בסי' רב אות טו) ד"ה "ולכן" כתב דמ"ש בשו"ע לשון הרמב"ם שמיעכן ביד בדוקא הוא, שאז אין הריסוק מוחלט, ולכן כל שנתמעך ע"י מזלג אין משתנית ברכתו, ואם נתמעך ע"י בלנדר ברכתו שהכל.

ואילו בספר וזאת הברכה עמ' 237 כתב דלדינא הכריע המשנ"ב (סקמ"ב) והבה"ל שכל שניכר תוארו ומהותו של הפרי מברך כברכת הפרי המקורי אף שנתרסק לגמרי, שבזה פוסקים כהרמב"ם. ולכן אפי' אם הפרי נתמעך ע"י בלנדר אין ברכתו משתנית ברכתו עיי"ש.

בספר אור לציון (ח"ב פ"יב ה"ב) בהערה ד"ה "אולם" כתב, דאף שדעת מרן לברך על פרי שנתמעך כברכתו מ"מ להלכה כיון שיש חולקים יש לחוש לדבריהם ולברך שהכל דסב"ל, וכדברי הרמ"א, וכן פסק בכה"ח (סי' רד אות נד). ולדבריהם "פירה" העשוי מתפו"א ברכתו שהכל, דכל דבר ששינה צורתו מאבד מברכתו ומברך שהכל, אא"כ דרכו בכך.

אולם הגרע"י שליט"א ביבי"א (ח"ז סי' כט) פסק כהשו"ע שעל "פירה" יש לברך בופה"א דבמילתייהו קיימי כדמעיקרא. אלא שקשה היכן נעלם הכלל של סב"ל. ומסביר הרב שם, דהא דאמרי' סב"ל זה רק באופן שדעה אחת פוסקת לברך ודעה שניה לא לברך, בכה"ג חוששים לפוסקים דס"ל שלא לברך, אבל בנד"ד גם החולקים יודו שאם יברך בופה"ע יצא בדיעבד, וכל הפלוגתא ביניהם היא רק לכתחילה, כמ"ש הרמ"א (ס"ז), ולכן לא אמרי' ספק ברכות להקל, ושפיר יש לקיים דברי השו"ע ולברך על כל פרי או ירק אפי' שנימוח לגמרי כברכתו.

בעניין ברכת ה"במבה" כתבנו שע"פ רבינו ירוחם, תה"ד והטור, אם מגדלים פרי מסויים על דעת לכתוש או לרסק אותו לגמרי, אפי' באופן שנימוח לגמרי ולא ניכר כלל תארו הראשון, אפ"ה לא נשתנית ברכתם כלל, וגם לדעת הרמ"א (בסי' רב ס"ז) יש לברך עליו את ברכתו הראויה לו, דבכה"ג לא שייך לומר שינה צורתו, משום שזוהי צורת הפרי ע"י ריסוק וכמ"ש בשו"ע (רג ס"ז), משא"כ דבר שלא נתגדל לכך ונימוח לגמרי כמו הפווידל"א שהביא הרמ"א, שאין דרכה בכך, לכתחילה יש לברך עליה ברכת שהכל שבזה יוצא לכו"ע.

וא"כ ה"במבה" שעשויה מתירס שהוא זן מיוחד, ומגדלים אותו אך ורק לחטיף הנקרא "במבה", וכמו שהעיד על כך ממציא ה"במבה" בישראל ובעולם שתירס זה הוא זן מיוחד שמיד לאחר קטיפתו עובר גריסה, ודרך אכילתו היא אך ורק ע"י התפחה, לכו"ע יש לברך עליו ברכת בופה"א. (ועיין באות ח' שכתבנו את תהליך עשיית ה"במבה").

וכן פסק להלכה מרן הראשל"צ רבינו עובדיה יוסף שליט"א לאחר ששמע את אופן עשייתו של חטיף ה"במבה" פסק לברך בורא פרי האדמה, ואף עשה מעשה כן, וכן פסק הרה"ג הגרי"ש אלישיב זצ"ל, והרה"ג יעקב יוסף זצ"ל (בנו של מרן הראשל"צ), והרה"ג יצחק יוסף שליט"א בספרו ילקו"י ברכות. והובא כל זאת בשו"ת אבא באהל ביתי להרה"ג אלקנה ישראל שליט"א, א"כ לכו"ע יש לברך על חטיף ה"במבה" ברכת בורא פרי האדמה, בין לספרדים ובין לאשכנזים.

בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען

סוף הספר

תוכן העניינים

ספר ברכת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה