סימן לג - בדין ברכה אחרונה על יין של הבדלה
הטור (סי' רצט ס"ז) כתב, המבדיל על היין על שולחנו פוטר היין שבתוך המזון שאין צריך לברך עליו, וגם א"צ לברך ברכה אחרונה על כוס של הבדלה, ואם אין לו אלא כוס אחד וסבור שיביאו לו יין יותר והבדיל על אותו כוס, ואח"כ לא הביאו לו יותר ובירך הרהמ"ז בלא כוס, צריך לברך ברכה אחרונה על כוס של הבדלה, ואפי' לסברת אדוני אבי הרא"ש ז"ל שכתבתי למעלה גבי קידוש שא"צ לברך על כוס של קידוש, הבדלה שאני שאינה צורך סעודה. עכ"ל.
השו"ע (רצט ס"ז) הביא לדברי הרא"ש בסתם, דס"ל שהמבדיל על היין על שולחנו אפי' הבדיל קודם שנטל ידיו פוטר היין שבתוך המזון שא"צ לברך עליו, ודעה שניה שהיא דעת התוס' הובאה בי"א, דס"ל דלא פטר את היין אא"כ נטל ידיו קודם שהבדיל. בפלוגתא זו ס"ל למרן השו"ע דמעיקר הדין הלכה כהרא"ש, ואף שבסי' קעד ס"ד מרן חשש לדברי התוס', וכתב שבכה"ג יתכוין לא לפטור את היין שישתה בתוך המזון כדי שיוכל לברך עליו בתוך הסעודה, לא כתב כן אלא להחמיר בזה לכתחילה, וכמ"ש הבה"ל קעד ד"ה "יין הבדלה", אבל מעיקר הדין דעת מרן השו"ע שהלכה כהרא"ש, ולכן הביא דבריו בסתם.
וכן בסעיף ח' כותב השו"ע וז"ל: כשפוטר יין שבתוך המזון שאין צריך לברך עליו, גם אין צריך לברך ברכה אחרונה על כוס של הבדלה. מרן דיבר אליבא דהרא"ש שהרי סעי' ח' הוא המשך של סעי' ז' ושם פסק כהרא"ש, והא דא"צ לברך ברכה אחרונה משום ששותה גם בתוך הסעודה וחדא שתיה היא, דכשם שברכה ראשונה של יין הבדלה פוטר את היין שבתוך תוך המזון, ה"ה כשברהמ"ז פוטרת את היין שבתוך המזון היא פוטרת גם את היין שישתה בהבדלה, אבל כשאין לו יין לשתות בתוך הסעודה, וגם אינו מברך ברהמ"ז על הכוס, כותב השו"ע יש מי שאומר שצריך לברך ברכה אחרונה על כוס של הבדלה.
ואין זה דומה ליין שלפני המזון, (כמו שנתבאר בסי' קעד ס"ו) שא"צ לברך עליו ברכה אחרונה אע"פ שאינו שותה מהיין בתוך המזון, וגם אין מברך ברהמ"ז על הכוס, דשם היין שלפני המזון בא בשביל המזון לפתוח המעיים ולעורר תאות המאכל לכן חשוב מצרכי הסעודה וברהמ"ז פוטרתו. וכן ביין של קידוש אף שאין שותה בתוך הסעודה, וגם אין מברך ברהמ"ז על הכוס א"צ לברך ברכה אחרונה, דכיון שאין קידוש אלא במקום סעודה לכן חשיב מצרכי הסעודה, כמ"ש הטור (סוף סי' רעב).
משא"כ יין של הבדלה שאינו בא לפתוח המעיים ולעורר תאות המאכל, ואינו שותהו בתוך המזון שברהמ"ז תפטור אותו מברכה אחרונה, ואין לו שום שייכות לסעודה משום דיש הבדלה אף שלא במקום סעודה, ואין מברך ברהמ"ז על הכוס, לכן שפיר יש לברך ברכה אחרונה על יין הבדלה.
אלא דקשיא מדוע מרן כתב דין זה בלשון "יש מי שאומר", ועל כך כתב בערוה"ש (רצט סי"ג) להסביר מפני שיש סברא לומר דכיון דמקודם היה סבור שיהיה לו ועכשיו נשתנה, נאמר דכיון דלא בריך בשעתו עד ברהמ"ז, פוטרתו ברהמ"ז בדיעבד, קמ"ל דיש מי שאומר דגם בכה"ג צריך לברך. ועיין במאמר מרדכי (אות י) ד"ה "ואולי" שביאר אחרת.
המג"א (רצט סקי"א) רוצה ללמוד בדעת הרא"ש שברהמ"ז פוטרת יין שלפני המזון בכל עניין, בין שהיה לו יין בתוך המזון, ובין שלא היה לו, דכמו שברהמ"ז פוטרת יין שלפני המזון כשבא לעורר תאות המאכל אף שלא שתה בתוך הסעודה, ה"ה יין של הבדלה שברהמ"ז פוטרתו אף שלא שתה בתוך הסעודה, דהרא"ש הקשה בפסחים על שיטת הרי"ף לגבי ארבע כוסות, דאי איתא דצריך ברכה אחרונה אחר שני כוסות ראשונות כשאין לו יין תוך המזון, א"כ אפי' אית ליה יין בתוך המזון יצטרך לברך אחר יין שלפני המזון וכו', וא"כ הכא נמי כן, וכונתו דכמו שברהמ"ז פוטרת יין שלפני המזון כאשר שותה גם בתוך המזון, ה"ה שפוטרת אף שאין שותה בתוך המזון, וה"ה להבדלה שאין צריך לברך ברכה אחרונה אף שאין שותה בתוך המזון ואין מברך ברהמ"ז על הכוס. ודוחק לומר דכיון שיין של הבדלה בא לצורך מצוה שאני ויצטרך לברך אחריו, אלא גם בהבדלה ברהמ"ז פוטרתו. וכדבריו פסק בביאור הגר"א (סק"יט).
המשנ"ב (רצט סק"כט) הביא דבריהם וסיים דעל כן נראה שאם לא ברך קודם הסעודה לא יברך אח"כ. משמע שלפני הסעודה יש לברך כדברי השו"ע, ואם לא ברך יסמוך על ברהמ"ז, ונראה שגם הכף החיים (אות מז) ס"ל הכי, דכתב לעניין דינא אע"פ שברך ברהמ"ז בלא כוס אין לו לברך עוד ברכה אחרונה על כוס של הבדלה, דבדיעבד ברהמ"ז פוטרת ברכת מעין ג' של יין (כמ"ש בסי' רח ס"יז), ומשמע שקודם הסעודה צריך לברך כדברי השו"ע, ורק כאשר ברך ברהמ"ז, בדיעבד יסמוך על ברהמ"ז שפטרה את היין, וכן ס"ל למאמ"ר (אות י).
ונראה להעיר על דברי המג"א במ"ש בביאור דברי הרא"ש בפסחים, דאינו, כיון שהרא"ש הקשה כן רק אליבא דהרי"ף כמבואר שם, אבל הרא"ש לשיטתו דיין שלפני המזון א"צ לברך אחריו ברכה אחרונה כלל משום שבא לעורר תאות המאכל, וחשיב מכלל הסעודה וברהמ"ז פוטרתו, ומשו"ה א"צ לברך אחר כוס שני. מבואר דדוקא כאשר היין בא כדי לעורר תאות המאכל א"צ לברך אחריו, אבל יין של הבדלה דבא רק לצורך מצוה צריך לברך אחריו ברכה אחרונה, כמ"ש הטור ושכן פסק השו"ע, וכן המאמ"ר (אות י) ד"ה "ואולי" כתב להעיר על דברי המג"א.
וכדברי השו"ע פסקו הלבוש (רצט ס"ח), העטרת צבי (סקט"ז), הערוה"ש (סי"ג), והעולת שבת (סק"ד) וכ"כ בהלכה ברורה, דיין של הבדלה אינו דומה לקידוש, דהבדלה אינו צורך סעודה. ומ"ש הכף החיים (אות מז) להוכיח (מסי' רח סי"ז) שברהמ"ז בדיעבד פוטרת ברכה אחרונה של יין אינה ראיה, דבנד"ד מכוין להדיא ביין הבדלה שלא לפטור את היין שבתוך הסעודה, וא"כ אין ליין זה שום קשר לסעודה כלל, ובכה"ג אין ברהמ"ז פוטרתו שהרי היתה דעתו בפירוש להפריד בין יין של הבדלה ליין שבסעודה, וכשם שאין נפטרים בברכה ראשונה וכל אחד צריך ברכה בפנ"ע, כך אינם נפטרים בברכה אחרונה אחת, אלא כל אחד צריך ברכה אחרונה נפרדת, יין של הבדלה יפטור בברכה מעין ג', והיין שבסעודה ברהמ"ז פוטרתו.
וא"כ כאשר מכוין להדיא בברכת יין של הבדלה שלא לפטור את היין ששותה בתוך הסעודה כמ"ש מרן השו"ע (קעד ס"ד) אז צריך ברכה אחרונה על יין ואין ברהמ"ז פוטרתו. ואף דלדעת מרן השו"ע בסי' (רצט ס"ח) גם אם לא כיון להדיא לא לפטור, אלא כיון לפטור, רק שלא היה לו יין בסעודה, אפ"ה יש לברך ברכה אחרונה. מ"מ בכה"ג שפיר י"ל סב"ל ולחוש לדעת המג"א וביאור הגר"א שברהמ"ז פוטרתו, אבל כאשר מכוין להדיא שלא לפטור הרי שגילה דעתו שאין ליין זה שום קשר לסעודה וצריך לברך מעין ג' מכמה טעמים:
א. שתיה זו אינה אלא לצורך מצות הבדלה בלבד ואינה קשורה לסעודה כלל, דיש הבדלה שלא במקום סעודה.
ב. דבשתיית יין זה אין כונתו כלל לעורר תאות המאכל.
ג. בברכתו מכוין להדיא שלא לפטור את היין שבתוך הסעודה. ומכל הנ"ל מבואר דאין ליין של הבדלה שום קשר לסעודה.
והא דלא אמרי' ספק ברכות להקל נגד המג"א והגר"א. כתב בספר הלכה ברורה סי' קעד בבירור הלכה ד"ה "ומה", דבכה"ג שמכוין להדיא שלא לפטור את היין שבסעודה, אפשר שגם המג"א יודה שצריך לברך, דמה שחלק המג"א על השו"ע זה בכה"ג שכיון בברכת היין של הבדלה לפטור את היין שבסעודה, אלא שבסופו של דבר לא הביאו לו, ועל זה כתב המג"א דאין לברך, אבל כאשר מכוין להדיא שלא לפטור אפשר שיודה שצריך לברך, ועוד איכא בזה ספק ספיקא לברך, דהא דכתב הרא"ש וכן השו"ע (קעד ס"ו) שאין לברך ברכה אחרונה על יין ששותה קודם הסעודה כיון שבא לפתוח בני המעיים ולעורר לתאות אכילה, דעה זו אינה מוסכמת, שדעת כמה מהראשונים והם: הר"ן, הרמב"ן והתוס', הובאו דבריהם בביה"ל (קעד) ד"ה "וכן פוטרת", ס"ל דאף ששותה יין קודם הסעודה צריך לברך אחריו ברכה אחרונה ואין ברהמ"ז פוטרתו, ואף בקידוש הדין כן, וא"כ שמא הלכה כדבריהם, ואפי' את"ל שהלכה כדברי הרא"ש שברהמ"ז פוטרתו, שמא בכה"ג ששותה לשם מצוה כיין הבדלה, אין ברהמ"ז פוטרתו, וכמו שנראה מדברי מרן השו"ע שמחלק כן בדעת הרא"ש. ואף דבעלמא נקטינן דלא מהני ספק ספיקא בברכות, ואמרי' סב"ל אף במקום שיש ס"ס, מ"מ כשיש ס"ס לברך ובאחד הספקות דעת מרן השו"ע שיש לברך הכי נקטינן. והא דאמרי' סב"ל אפי' נגד מרן, היינו דוקא היכא שיש ספק אחד.