אור ברסלב
ספר ברכת ישראל בדין סדר קדימויות בפת › ו. בדברי המהרש"ל

ספר ברכת ישראל

בדין סדר קדימויות בפת · ו. בדברי המהרש"ל

ב. בביאור שיטת הרמב"ם

הב"ח (קסח) ד"ה "היו", מביא בשם המהרש"ל דהא דאמרי' בפרוסה של חיטין ושלמה של שעורין שמניח פרוסה בתוך השלמה ובוצע, זה דוקא כשהוא סועד יחיד, כדמשמע לשון היו לפניו חתיכות, אבל אם שניים סועדים, טפי עדיף שיברך אחד על פתיתין של חיטין, והשני יברך על שלמים של שעורין, אבל כששניהם ממין אחד אין לעשות כך, כיון דקיי"ל דשלם עדיף. והקשה המג"א (סק"ב), וצ"ע דהאיך נעשה פשרה שלא נזכר בגמ', דהא אפי' בית מדרש מבטלין כדי שיברך אחד לכולם משום ברב עם הדרת מלך, ועוד, דהא ליכא פלוגתא בזה, דכו"ע ס"ל דפרוסת חיטין עדיפה, אלא דאמרי' יר"ש יצא ידי שניהם, קאי אלחמים, וא"כ האיך יברך אחד על שעורין ויניח החיטין, וצ"ע. והסבירו המחצה"ש, והפמ"ג בא"א (סק"ב), שהמהרש"ל מיירי בשני בעלי בתים או שני אורחים, אבל בעה"ב ואורח גם המהרש"ל מודה דבעה"ב יבצע על שניהם, וראיה לזה (מסעי' ה) דלא אמרי' שיברך האורח על של גוי, והיינו כיון דהמצוה על בעה"ב, וכ"ש כאן דלא אומרים לאורח לברך על של שעורין.

אלא שהאליה רבה (סק"ג) כתב, דמשמע מהרא"ש (בר' פ"ו סי' כא), דלר' שלמן איכא פלוגתא בפרוסה של חיטין ושלמה של שעורין. והאי דקאמר ששמת שלום בין התלמידים משום דמוקי לה ר' ירמיה בר אבא בפלוגתא דתנאי, וכמ"ש בעל המאור (דף כח. מדפי הרי"ף), וכ"כ הנהר שלום (ס"ב) להוכיח זאת מדברי הרא"ש, ודייק מדאמר רנב"י ששמת שלום בין התלמידים, ולא שלום בין התנאים, ובכך תירץ מה שהקשה המג"א על הרש"ל. והיינו דכתב הלבוש שפרוסה של חיטין ושלמה משעורין שקולין הן. וכן משמע בב"ח ממ"ש דבחיטין ושעורין לא הכריעו איזה מהם קודם. ומסיים האליה רבה דאפי' באורח נ"ל דדינא הכי, ודלא כהמג"א, וכן נראה מדברי ערוך השולחן (ס"ג) דאין חילוק בין שני בעלי בתים או בעה"ב ואורח. אלא שכונת הרש"ל כך היא, שאם אחד יוצא בברכת השני, א"כ א"א לומר שכל אחד יברך על פת אחד, אלא כגון אצלנו שכל אחד מברך בפנ"ע ושניהם ישבו יחד בשוה על השולחן, ומימלא אחד לוקח הפרוסה של חיטין כדין, ולזה יכול השני ליקח השלמה של שעורין ולברך, וא"צ להמתין עד שהראשון יגמור הברכה והחתך, והוי ברגע זה, כאילו אין לחם אחר לפניו ובוצע על השלמה.

והן אמת דכדברי הרש"ל פסקו העולת תמיד (קסח), העטרת צבי (ס"א), האליה רבה (סק"ג), הנהר שלום (סק"ב), ערוה"ש (סק"ב), וכ"כ באבן העוזר (ס"א) דכל האחרונים הביאו לדין הרש"ל.

אלא שהכף החיים (אות ה) כתב דכיון שהמג"א תמה על דברי הרש"ל, וכן הסכים בערך השלחן (לר' יצחק טייב, ס"א), ע"כ נראה כיון שיש מפקפקים על זה, וגם הרש"ל והב"ח לא כתבו זה בתורת חיוב אלא רק על הצד היותר טוב, לכן אין לברך אלא אחד מהמסובים על שניהם, שיניח הפרוסה בתוך השלמה ויבצע, וכמ"ש בשו"ע.

תוכן העניינים

ספר ברכת ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה