ספר אותיות הנוח (תרגום רמבג)· רבי יהודה חיוג'
מאמר ב · שער ז
שער
הפועל אשר לא הוזכר פועלו מן הפעלים האלה הכבדים, בהשיב הנח הנוסף אשר אחר הה"א בהִפְעִיל ואחר אותיות אינ"ת בלשון עתיד, ו"ו נחה מונע אשר לפניה בשרק; לפי שכל פועל לא הוזכר פועלו הנגזר מן הִפְעִיל, בשלא יהיה פ"א הפועל ממנו אחת מאותיות אהח"ע, לא יהיה לעולם כי אם יהיה קבוץ הה"א בשרק, וכן העתיד לנוספות. ועי"ן הפועל נופלת מן העובר והעתיד בהסמך הדברים. נאמר הוּקַם, הוּשַׁב, הוּנַף, הוּרַם, הוּבָא; יוּקַם, יוּשַׁב, יוּנַף, יוּרַם, יוּבָא; מוּקָם, מוּשָׁב, מוּנָף, מוּרָם, מוּבָא, וכלם כן. ואל יחשוב החושב כי אלה הו"וין כמו הו"וין אשר בהוּכַח בְּמַכְאוֹב (איוב לג יט), הוּרַד מִצְרָיְמָה (בראשית לט א), הַמּוּצָאִים (יחזקאל יד כב), מוּדַעַת זֹאת (ישעיהו יב ה); כי ו"וי הוּכַח, הוּרַד ואחיהם הם פ"יות הפעלים, וו"וי הוּקַם, הוּשַׁב וחבריהם מוספות על הדרך שהזכרתי ביָקוּם, יָשׁוּב וחבריהם, ויָקִים ויָשִׁיב וכיוצא בהם. ועקר הוּקַם, יוּקַם, מוּקָם והדומה להם – הֻקְיַם, יֻקְיַם, מֻקְיָם.