ספר אותיות הנוח (תרגום ראבע)· רבי יהודה חיוג'
מאמר ב · שער ט
שער [הכפל]
ויכפילו למ"ד אלה הפעלים עלומי העי"ן ויהיה העי"ן ו"ו נעלם, ויתכן היות זה לשינוי ענינים. אמרו מן קָם, הֵקִים – לְאוֹיֵב יְקוֹמֵם (מיכה ב ח), הו"ו עי"ן הפועל כי הוא יְפֹעְלֵל, מִתְקוֹמָמָה (איוב כ כז) – מִתְפַּעְלְלָה, מִּתְקוֹמְמִים (תהלים יז ז) – מִתְפַּעְלְלִים. וכן מן שָׁב, (השב) ([הֵשִׁיב]) – לְשׁוֹבֵב יַעֲקֹב (ישעיהו מט ה), (ו)מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת (ישעיהו נח יב). יְשׁוֹבֵב (תהלים כג ג) – לְפַעְלֵל, מְפַעְלֵל. כְּפִירִים רָשׁוּ (תהלים לד יא), יְרֹשֵׁשׁ (ירמיהו ה יז), מִתְרוֹשֵׁשׁ (משלי יג ז) – יְפֹעְלֵל, מִתְפֹּעְלֵל. רָם, יָרוּם, רָמָה יָדְךָ (ישעיהו כו יא), וְרוֹמַמְתִּי (ישעיהו א ב), ומֵרוֹמְמֻתֶךָ (ישעיהו לג ג). שָׁטוּ הָעָם (במדבר יא ח), מִשּׁוּט בָּאָרֶץ (איוב א ז), שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם (ירמיהו ה א), וְהִתְשׁוֹטַטְנָה (ירמיהו מט ג). הֵפִיץ, יָפִיץ, מֵפִיץ – יְפֹצֵץ סָלַע (ירמיהו כג כט), וַיִּתְפֹּצְצוּ (חבקוק ג ו). נָד, יָנוּד, נוּדוּ – וְהִתְנוֹדְדָה (ישעיהו כד כ), מִתְנוֹדֵד (ירמיהו לא יז). יֵרוֹעַ (משלי יג כ), תְּרֹעֵם (תהלים ב ט), רֹעָה הִתְרֹעֲעָה (ישעיהו כד יט). (פור) ([פָּר]), יָפוּר, פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה (שם), אַתָּה פוֹרַרְתָּ (תהלים עד יג). מָט, יָמוּט, מוֹט הִתְמוֹטְטָה (ישעיהו כד יט). הָרִיעוּ (יהושע ו טז), וַיָּרִיעוּ (שם פסוק כ) – יִתְרוֹעֲעוּ (תהלים סה יד), אֶתְרוֹעָע(ה) (תהלים קח י). זָר, וְהַזּוּרֶה (ישעיהו נט ה), תְּזוּרֶהָ (איוב לט טו) – וַיְזוֹרֵר הַנַּעַר (מ"ב ד לה). בָּס, תָּבוּס נֹפֶת (משלי כז ז), בּוֹסְסוּ (ישעיהו סג יח), מִתְבּוֹסֶסֶת (יחזקאל טז ו). מֵת, יָמוּת, הֵמִית, מוֹתִי – תְּמוֹתֵת (תהלים לד כב), מְמוֹתֵת (ש"א יד יג), אָנֹכִי מֹתַתִּי (ש"ב א טז) – פִּעְלַלְתִּי. כִּי יָנוּב (תהלים סב יא), יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה (תהלים צב טו) – יְנוֹבֵב בְּתֻלוֹת (זכריה ט יז). הֵנִיף, יָנִיף, תָּנִיף, תְּנוּפָה – יְנֹפֵף יָדוֹ (ישעיהו י לב). עָף, יָעוּף הַשָּׁמָיִם (משלי כג ה) – יְעוֹפֵף (בראשית א כ), יִתְעוֹפֵף (הושע ט יא). רָץ, יָרוּץ, תָּרִיץ יָדָיו (תהלים סח לב) – כַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ (נחום ב ה), וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל (קהלת יב ו), תָּרוּץ – וַיִּרְעֲצוּ וַיְרֹצְצוּ (שופטים י ח). מָל, יָמוּל, לֹא מָלוּ (יהושע ה ה) – יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ (תהלים צ ו). וּבֹשׁ מוֹאָב (ירמיהו מח יג), בּוּשָׁה – וְלֹא יִתְבֹּשָׁשׁוּ (בראשית ב כה). וַיָּחִילוּ עַד בּוֹשׁ (שופטים ג כה) – כִּי בֹשֵׁשׁ (שמות לב א). גָּר, יָגוּר, יָגוּרוּ בָךְ נִדָּחַי (ישעיהו טז ד) – אֲנִי מִתְגּוֹרֵר (מ"א יז כ). וְחָלָה חֶרֶב (הושע יא ו), יָחֻלוּ עַל רֹאשׁ (ש"ב ג כט) – וְסַעַר מִתְחוֹלֵל (ירמיהו כג יט). לָן, יָלוּן, מְלוּנָה – בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן (תהלים צא א). הֵבִין, יָבִין, בִּין תָּבִין (משלי כג א) – הִתְבּוֹנְנוּ (ירמיהו ט טז), יִתְבּוֹנָנוּ (ישעיהו יד טז). כָּן, יָכִין – וַיְכוֹנְנוּ (תהלים קז לו). הֵלִיץ, יָלִיץ, לֵץ – וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ (ישעיהו כח כב). הֵעִיר, יָעִיר, הָעִירָה – וְעוֹרֵר עָלָיו (ישעיהו י כו). וְלִבִּי עֵר (שה"ש ה ב), יֵעֹרוּ מִשְּׁנָתָם (איוב יד יב), מִתְעוֹרֵר (ישעיהו סד ו). (מוג) ([מָג]), יָמוּג, לָמוּג לֵב (יחזקאל כא כ), וַתְּמוּגֵנוּ (ישעיהו סד ו) – וּתְמֹגְגֵנִי תּוּשִׁיָּה (איוב ל כב), תִּתְמוֹגַגְנָה (עמוס ט יג). צָד, יָצוּד, יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת (תהלים קמ יב) – מְצֹדְדוֹת (יחזקאל יג כ). קָט, קָטַטְתִּי, אָקוּט בְּדוֹר (תהלים צה י) – וָאֶתְקוֹטָטָה (תהלים קיט קנח), אֶתְקוֹטָט (תהלים קלט כא). קִינָה הִיא וְקוֹנְנוּהָ (יחזקאל לב טז), וַיְקֹנֵן דָּוִד (ש"ב א יז). שָׂח, יָשׂוּחַ, הֵשִׂיחַ, יְשׂוֹחֵחַ (ישעיהו נג ח). שָׁר, הֵשִׁיר, יָשִׁיר, מְשֹׁרְרִים [וּ]מְשֹׁרְרוֹת (עזרא ב סה). ויתכן היות נִיחוֹחַ פִּעֲלוֹל, (רק) ([מן]) נָח יָנוּח ומָנוֹחַ, וברוך היודע. אכן יְסוֹבְבֻהָ(ו) עַל חוֹמֹתֶיהָ (תהלים נה יא) איננו מאלה, כי משקלו יְפוֹעֵל מן וְסָבַב בֵּית אֵל (ש"א ז טז), לא יְפֹעְלֵל, הבי"ת הראשון הוא עי"ן הפועל. וכן וַיִּתְהֹלֵל (ש"א כא יד) – וַיִּתְפֹּעֵל מן אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ (תהלים עה ה), הוֹלְלִים – פּוֹעֲלִים, וכן מְשׁוֹמֵם (דניאל יא לא), מִשְׁתּוֹמֵם, וְאֶשְׁתּוֹמֵם (ישעיהו סג ה) – וְאֶתְפֹּעֵל מן שְׁמָמָה, לֵאמֹר שממה ([קרי: שָׁמֵמוּ]) (יחזקאל לה יב) וכן (להגולל) ([לְהִתְגֹּלֵל]) (בראשית מג יח) – לְהִתְפּוֹעֵל מן וְגָלְלוּ אֶת הָאֶבֶן (בראשית כט ג). וכן וִיבֹקְקוּ אֶת אַרְצָהּ (ירמיהו נא ב) – וִיפוֹעֲלוּ מן כִּי בְקָקוּם בֹּקְקִים (נחום ב ג). וכן אֶשְׁתּוֹלְלוּ (תהלים עו ו) – אֶתְפּוֹעֲלוּ, כי הוא מן וְשָׁלַל שְׁלָלָהּ (יחזקאל כט יט), הלמ"ד הראשון הוא עי"ן הפועל.
וכבר הפילו עי"ן הפועל ממין אחר ממיני הכפל, אולי עשו זה לשנוי הענינים, כאשר אספר. וַיָּטִלוּ אֶת הַכֵּלִים (יונה א ה) – הִנֵּה יְיָ מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה (ישעיהו כב יז). אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ (ירמיהו ה כב), וַתִּתְחַלְחַל (אסתר ד ד), חַלְחָלָה (ישעיהו כא ג). וְעַצְמִי חָרָה (איוב ל ל), חָרוּ – לְחַרְחַר רִיב (משלי כו כא). פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה (ישעיהו כד יט), שָׁלֵו הָיִיתִי וַיְפַרְפְּרֵנִי (איוב טז יב). מֵפִיץ וְחֶרֶב (משלי כה יח), יְפֹצֵץ סָלַע (ירמיהו כג כט), וַיְפַצְפְּצֵנִי (איוב טז יב), יָזוּעַ, שֶׁיָּזֻעוּ [שֹׁמְרֵי] הַבַּיִת (קהלת יב ג), (ויקיצו) ([וְיִקְצוּ]) מְזַעְזְעֶיךָ (חבקוק ב ז). הֵעִיף, יָעֵף, הֲתָעִיף (משלי כג ה) – (ו)עַפְעַפֵּי שָׁחַר (איוב ג ט).
ואחר שהקדמתי זה הכלל ופירשתי אותם באר היטב, אחל לחבר הפועלים אחד אחד, ואזכיר כל אחד בעצמו. ואם מצאתי לאחד מהם דבר שנבדל בו מחבירו, אזכרנו. ואין רצוני שאתחבר אלה הפעלים שהם עלומי העי"ן להכיר בעלי הו"ו מבעלי היו"ד, כי לא יוכל אדם להכיר רובם בעבור שיתחלפו בכל מיני הצירופים, לכן חפצי להודיע מקום הנח הנעלם ולהורות שהוא עי"ן הפועל, יהיה ו"ו או יו"ד, כי אדע דעת שלימה כי הנח הנעלם שהוא במלת קָם הוא עי"ן, ולא אדע דעת ברורה אם הוא ו"ו בשורש או יו"ד. והענין, אם שורש קָם – קום, או קים, על כן הוא בשוה אם כתבתי בשורש ו"ו או יו"ד.