ספר אותיות הנוח (תרגום ראבע)· רבי יהודה חיוג'
מאמר א · שער י
שער בנין נִפְעַל. דע כי כל פ"א נִפְעַל נח, כמו נִשְׁמַר, נִגְרַע, נִשְׁבַּר, רק אם היה אל"ף או ה"א או עי"ן או חי"ת אז יתנועע. ואם היה נִפְעַל שלם שאיננו מן אהח"ע, עם הנוספים יבלעו הנו"ן בפ"א ויניעוהו דגוש, כמו יִשָּׁמֵר, יִשָּׁבֵר, יִכָּרֵת, יִגָּרֵעַ. ואם רצו לומר נִפְעַל מהפעלים שפ"א שלהם יו"ד, העלימו היו"ד והפכוהו לו"ו נעלם וקבצו מה שיש לפניו בחולם ברוב, ואמרו נוֹשָׁע, נוֹדָע, נוֹרָא, נוֹלָד, נוֹתָר, נוֹעָץ, זה הו"ו הוא היו"ד והוא פ"א הפעל, והוא במקום שׁי"ן במלת נִשְׁמַר וכ"ף במלת נִכְרַת וגימ"ל במלת נִגְרַע. וכאשר ירצו לצרף נוֹשָׁע, נוֹרָא וחביריהם עם הנוספים, יבלעו הנו"ן בו"ו ויניעוהו בדגשות, אמרו מן נוֹשָׁע – יִוָּשַׁע, ומן נוֹדָע – יִוָּדַע, ומן נוֹרָא – יִוָּרֵא, ומן נוֹתָר – יִוָּתֵר, ומן נוֹעָץ – יִוָּעֵץ, ומן וְנוֹעַדְתִּי (שמות כה כב) – יִוָּעֵד, ומן נוֹקְשׁוּ (ישעיהו ח טו) – יִוָּקֵשׁ, ומן נוֹסָר – יִוָּסֵר. וכמוהו שָׁם יָשָׁר נוֹכָח עִמּוֹ (איוב כג ז) – קמץ הכ"ף בעבור שהוא תואר משם, והעתיד: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה (ישעיהו א יח), כי הנו"ן וְנִוָּכְחָה נו"ן הרבים, ונו"ן נִפְעַל מבולע בו"ו הדגוש. אך מלת וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים (יחזקאל כג מח) מלה זרה, כי הנו"ן נו"ן בנין נִפְעַל, והיה ראוי להיות וְנוֹסְרוּ בהעלם הו"ו כמו חביריו. ויתכן שיאמר אדם שהוא וְנִתְוַסְּרוּ, ובולע התי"ו הנח בו"ו, על כן נדגש. וכמוהו וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם (דברים כא ח) – וְנִתְכַּפֵּר, כי מצאתי בלשון וְאֵשֶׁת מִדְיָנִים נִשְׁתָּוָה (משלי כז טו). והצווי: הִוָּשַׁע, הִוָּדַע, הִוָּסֵר, כמו פְּנוּ אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ (ישעיהו מה כב), הִוָּסְרִי (ירמיהו ו ח). ושם הפועל כמוהו: וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי (ירמיהו לא יח), בְּהִוָּסְדָם [יַחַד] עָלַי (תהלים לא יד).