ספר אותיות הנוח (תרגום ראבע)· רבי יהודה חיוג'
מאמר א · שער ח
כלל הפעלים שהפ"א שלהם אל"ף שאיננו שלם מנוח והפך
אבד – וּמָנוֹס אָבַד מִנְהֶם (איוב יא כ), אָבַדְתָּ עַם כְּמוֹשׁ (במדבר כא כט), והתהפך האל"ף לו"ו נעלם במבטא: יֹאבַד יוֹם (איוב ג ג), אַל נָא נֹאבְדָה (יונה א יד), וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל (במדבר טז לג), הנוספים מעמדים בהארכה בעבור הנוח שיש אחריהם.
ובשורש הזה פועל כבד: וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד (במדבר כד יט), מַאֲבִיד מִפְּנֵיכֶם (דברים ח כ), גם התהפך בו האל"ף לו"ו נעלם: אֹבִידָה עִיר (ירמיהו מו ח) – האל"ף למדבר, והו"ו שלאחריו פ"א הפועל, ונהפך לו"ו נעלם בעבור שלא יהיה כבד על הלשון התחברות שני אל"פין, ועיקרו אַאֲבִידָה.
ויש כבד אחר: אִבַּד וְשִׁבַּר (איכה ב ט), יְאַבֶּד הוֹן (משלי כט ג), אַאֲבֵּד, וָאֲחַלֶּלְךָ מֵהַר אֱלֹהִים וָאַבֶּדְךָ (יחזקאל כח טז) – הנוח הנעלם שיש בין הו"ו והאל"ף במלת וָאַבֶּדְךָ הוא האל"ף המדבר, ונעלם להיות קל על הלשון ונפל ממכתב להשענם על המבטא, ושרשו וָאַאֲבֶּדְךָ בתנועה. מְאַבְּדִים וּמְפִצִים (ירמיהו כג א).
…