ספר אותיות הנוח (תרגום ראבע)· רבי יהודה חיוג'
מאמר א · שער ד
שער בבאים אחריהם הנח הנעלם מן בג"ד כפ"ת
דע כי בג"ד כפ"ת יבטאו בהם העבריים על שני דרכים, האחד דגוש והשני רפא, והראשון יקרא כבד והשני יקרא קל. וקראנו הראשון כבד והשני קל, כי הראשון ימצא בלשונינו כבד וקל. הכבד: יְשַׁבֵּר, יְדַבֵּר, הָרַכָּה בְךָ וְהָעֲנֻגָּה (דברים כח נו), וְרַפֹּא יְרַפֵּא (שמות כא יט), מַה תֹּאמַר (ש"א כ ד), וּמִשְׁנֶה כֶּסֶף (בראשית מג טו), זהו הנקרא דגש באמת. והקל, כמו בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים (בראשית א א), תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין (משלי יז י), ירבּה, ישגּה, ירפּא, וּמָלְאוּ בָתֶּיךָ וּבָתֵּי כָל עֲבָדֶיךָ (שמות י ו), וכמו הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ כַּלְנוֹ (ישעיהו י ט), הֲלוֹא כְּגַעַת בָּהּ (יחזקאל יז י עי"ש), בְּהִכָּבְדִי בְּפַרְעֹה (שמות יד יח), וִיהִי כְּבֹאָהּ (מ"א יד ה עי"ש). וזה של הדרך השני לא יבא בלשון הקדש כי אם קל לעולם. ונקרא הראשון כבד כנגד השני בעבור היותו דגוש על כל פנים.
ועוד אומר כי הראשון שהוא כבד לא יבא (אחריו) ([נראה שצ"ל: אחר]) שום נח נעלם באמצע המלות או השמות לעולם, רק מלת בָּתִּים, ואין לו חבר בכל המקרא. ובסוף המלה ימצאו מעטים, כמו יִדְּמוּ כָּאָבֶן (שמות טו טז), עַם זוּ גָּאָלְתָּ (שמות טו יג), מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ (שמות טו יא), כִּי גָאֹה גָּאָה (שמות טו א), וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל (ירמיהו כ ט), הֲלוֹא כְּגַעַת בָּהּ (יחזקאל יז י עי"ש), הֲלֹא כְּכַרְכְּמִישׁ (ישעיהו י ט), וִיהִי כְּבֹאָהּ (מ"א יד ה עי"ש), וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה (שמות יד ד), בְּהִכָּבְדִי בְּפַרְעֹה (שמות יד יח), וכמוהם אחרים מעטים, והרוב כמו אלה שיהיה בג"ד כפ"ת רפא אחר נח נעלם חוץ מן בָּתִּים כאשר הזכרתי.