ספר אותיות הנוח (תרגום ראבע)· רבי יהודה חיוג'
מאמר א · שער ג
שער בילוע הנח הנעלם. גם נכון בעיני העבריים לבלע הנח הנעלם באות שהוא אחריו וידגש, והם נמצאים על זה הדרך באמצע המלה מעטים, כמו כִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא (ישעיהו מד ג) – הצדי"ק דגוש לבילוע היו"ד בו, כי הוא מן וְיָצַקְתָּ (שמות כה יב). וכן אַתָּה הִצַּבְתָּ (תהלים עד יז), הִצִּיבוּ מַשְׁחִית (ירמיהו ה כו), שהם מן וַיִּתְיַצֵּב (שמות לד ה). וכן אִם לֹא יַשִּׁים עֲלֵיהֶם (ירמיהו מט כ), שהוא מן וְהַבָּמוֹת תִּישָׁמְנָה (יחזקאל ו ו), וְהָאֲדָמָה לֹא תֵשָׁם (בראשית מז יט). וכן בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ (ירמיהו א ה), שהוא מן יָצַר, יָצַרְתִּי. והבלוע הנופל באחרית המלות והשמות הוא רב מאד. ונכון בעיניהם בלוע השוכנים נחים הנעלמים שהם בסוף המלות בבאים אחריהם בתחילת המלות, וישימו השתי מלות במבטא כאלו היה מלה אחת, כמו קוּמוּ צְּאוּ (בראשית יט יד) – הצדי"ק דגוש לבלוע הו"ו בצירי, ובמכתב שתי מלות. וכן נָתַתָּה לִּי (יהושע יז יד), תִּשְׁתֶּה מָּיִם (דברים יא יא), וְעָשִׂיתָ קְּעָרֹתָיו (שמות כה כט), וּמִשְׁנֶה כֶּסֶף (בראשית מג טו), וְעָשִׂיתָ פֶּסַח (דברים טז א), מַה בְּרִי וּמַה בַּר בִּטְנִי (משלי לא ב), ומַה שְּׁמוֹ (משלי ל ד), מַה נֹּאמַר (בראשית מד טז), מַה זֶּה, מַה לָּכֶם (ולהם) – אלה כולם נקראים בדגשות לבלוע השוכן הנח הנעלם שהזכרתי, והנה שתי המלות במבטא מלה אחת, וכמוהם רבים אין להם מספר.
ובעבור זה היה נכון בלשון מַזֶּה בְיָדֶךָ (שמות ד ב), מַלָּכֶם תְּדַכְּאוּ (ישעיהו ג טו) – בלא ה"א, כי הוא מבולע בלמ"ד ובזי"ן, ושמו שתי המלות מלה אחת במבטא, על כן היה נכון בלשון שיכתבו אותם בכתיבה מלה אחת. וכן רובי הנחים הנעלמים באמצע המלות יגרעו ויפלו מהמכתב.