ספורנו על שמות· ספורנו
פרק ל · פסוק לה
רֹקַח. שֶׁיִּקְלֹט כָּל אֶחָד מֵהַסַּמִּים זֶה מִזֶּה, וְיַעֲשֶׂה מֵהַכֹּל מֻרְכָּב אֶחָד.
מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ. שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֶחָד מֵהַסַּמִּים כָּתוּשׁ כְּפִי הָרָאוּי לוֹ, כִּי לֹא יָאוֹת לְכָל אֶחָד מֵהַסַּמִּים אֹפֶן אֶחָד מֵהַכְּתִישָׁה.
מְמֻלָּח. שֶׁיִּהְיוּ הַסַּמִּים מְעֹרָבִים הֵיטֵב, שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד מֵהֶם נִבְדָּל.
טָהוֹר. מְנֻקֶּה מִכָּל פְּסֹלֶת. וְהֻצְרַךְ לָזֶה מִפְּנֵי שֶׁהַהַקְטָרָה הָיְתָה נַעֲשֵׂית בְּעֶצֶם הַבֹּשֶׂם, אֲבָל בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לֹא הֻצְרַךְ לָזֶה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ גַּרְמֵי הַבְּשָׂמִים מְעֹרָבִים בַּשֶּׁמֶן כְּלָל: