אור ברסלב

ספורנו על שמות· ספורנו

פרק ל

פרק כט

פסוק א

מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת. שֶׁיַּסְפִּיק בּוֹ מְעַט אֵשׁ לִקְטֹרֶת בִּלְבָד, וְלֹא יִצְטָרֵךְ לִהְיוֹת חָלוּל וּלְמַלְּאוֹתוֹ בַּאֲדָמָה, כְּמוֹ שֶׁהֻצְרַךְ לְמִזְבַּח הָעוֹלָה לַעֲשׂוֹת הָאֵשׁ תָּמִיד עַל הָאֲדָמָה. אֲבָל הָיָה הָאֵשׁ בָּזֶה הַמִּזְבֵּחַ עַל צִפּוּיוֹ שֶׁהָיָה שֶׁל זָהָב, וּבִהְיוֹת הָאֵשׁ מוּעָט לֹא הִסְפִּיק לִשְׂרוֹף אֶת גֶּרֶם הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהָיָה שֶׁל עֵץ. וְלֹא הֻזְכַּר זֶה הַמִּזְבֵּחַ עִם שְׁאָר הַכֵּלִים בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה, כִּי לֹא הָיְתָה הַכַּוָּנָה בּוֹ לְהַשְׁכִּין הָאֵל יִתְבָּרַךְ בְּתוֹכֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בִּשְׁאָר הַכֵּלִים, כַּאֲמָרוֹ (שמות כה:ח-ט) "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו". גַּם לֹא הָיָה עִנְיָנוֹ לְהוֹרִיד מַרְאֵה כְבוֹדוֹ בַּבַּיִת, כְּעִנְיַן מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת, כַּאֲמָרוֹ (שמות כט:מג) "וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל", וְכֵן הֵעִיד מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּאָמְרוֹ (ויקרא ט:ו) "זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' תַּעֲשׂוּ, וְיֵרָא אֲלֵיכֶם כְּבוֹד ה'". אֲבָל הָיָה עִנְיַן זֶה הַמִּזְבֵּחַ לְכַבֵּד אֶת הָאֵל יִתְבָּרַךְ אַחֲרֵי בוֹאוֹ לְקַבֵּל בְּרָצוֹן עֲבוֹדַת עַמּוֹ בְּקָרְבְּנוֹת הַבֹּקֶר וְהָעֶרֶב, וּלְשַׁחֵר פָּנָיו בְּמִנְחַת קְטֹרֶת, עַל דֶּרֶךְ (דברי הימים א טז:כט) "הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְפָנָיו".

פסוק ד

שְׁתֵּי צַלְעֹתָיו. פֵּאוֹת הַגֹּבַהּ.

שְׁנֵי צִדָּיו. צִדֵּי הָרֹחַב.

פסוק יב

וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ. כִּי הֶכְרֵחַ הַמִּנְיָן בְּאִישֵׁי הָאָדָם הוּא מִצַּד הַהִשְׁתַּנּוּת הַקּוֹרֶה בְּאִישָׁיו מֵהֲוָיָה וְהֶפְסֵד, וְזֶה בְּסִבַּת חֶטְאָם, כְּאָמְרָם (שבת נה.) אֵין מִיתָה בְּלֹא חֵטְא. וּבְכֵן כָּל מִנְיָן הוּא מַזְכִּיר עָוֹן, לָכֵן יָאוֹת שֶׁיִּתֵּן כָּל אֶחָד כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לִכְבוֹד הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן, כְּאָמְרוֹ "לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם". וּלְזֶה אָמַר.

הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט. כִּי בָּזֶה לֹא נִכָּר שֹׁעַ לִפְנֵי דָל.

פסוק יח

וְעָשִׂיתָ כִּיּוֹר. גַּם זֶה הַכְּלִי לֹא הֻזְכַּר לְמַעְלָה עִם שְׁאָר הַכֵּלִים, כִּי לֹא הָיְתָה הַכַּוָּנָה בּוֹ לְהַשְׁכִּין שְׁכִינָה בַּמִּקְדָּשׁ כְּעִנְיַן הַכַּוָּנָה בְּאוֹתָם הַכֵּלִים כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה, אֲבָל הָיְתָה הַכַּוָּנָה לְהָכִין אֶת הַכֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם.

פסוק כד

וְשֶׁמֶן זַיִת הִין. אֵין סָפֵק שֶׁזֹּאת הַקִּצְבָּה מֵהַשֶּׁמֶן לֹא הָיְתָה מַסְפֶּקֶת לָסוּךְ אֶת כָּל קִצְבַּת אוֹתָם הַבְּשָׂמִים. אֲבָל בִּשְּׁלוּ הַשֶּׁמֶן עִם מֵי בִּשּׁוּל הַבְּשָׂמִים, אוֹ הִצִּיפוּהוּ עַל מֵי שְׁרִיָּתָם עַד תֹּם הַמַּיִם עַל יְדֵי בִּשּׁוּל אוֹ עַל יְדֵי חֹם מוּעָט מִתּוֹךְ הַמַּיִם, וְנִשְׁאַר הַשֶּׁמֶן כְּמַעֲשֵׂה הָרוֹקְחִים. וּבָזֶה הָיְתָה מַחֲלֹקֶת בֵּין רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אִם הִסְפִּיק לְבַשְּׁלוֹ עִם מֵי בִּשּׁוּלָם אוֹ לְהַצִּיפוֹ עַל מֵי שְׁרִיָּתָם וּלְהַתִּיכָם בָּאֵד עַל יְדֵי חֹם מוּעָט (הוריות יא:).

פסוק כה

רֹקַח מִרְקַחַת. רִקּוּחַ שֶׁל רִקּוּחַ, שֶׁנִּרְקַח הַשֶּׁמֶן בַּמַּיִם הַמְרֻקָּחִים.

פסוק לא

יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם. שֶׁלֹּא יְקַבֵּל הֶפְסֵד.

פסוק לד

קַח לְךָ סַמִּים. הַנִּזְכָּרִים בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְהֵם מוֹר, קָנֶה וְקִנָּמוֹן וְקִדָּה, וְעִם אֵלֶּה נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה, וְעִמָּהֶם סַמִּים הַנּוֹדָעִים לְתִקּוּן הַסַּמִּים הַנִּזְכָּרִים, כְּמוֹ שֶׁנּוֹדַע אֵצֶל הָרוֹקְחִים שֶׁהַשִּׁבֹּלֶת דֶּרֶךְ מָשָׁל הוּא מְתַקֵּן הָרֵיאוֹבַרְבִּיר"ו וְאֶבֶן הַמֶּלַח תְּתַקֵּן הָאַגְרִיק"ו וְדוֹמֵיהֶם, וְקִבְּלוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כריתות ו.) שֶׁמְּתַקְּנֵי הַסַּמִּים הַנִּזְכָּרִים הֵם שִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ וְכַרְכּוֹם וָקֹשְׁט.

וּלְבוֹנָה זַכָּה. שֶׁהִיא בִּלְתִּי צְרִיכָה תִּקּוּן, וּבְכֵן הֵם אַחַד עָשָׂר סַמָּנִים שֶׁמָּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לִפְטוּם הַקְּטֹרֶת.

פסוק לה

רֹקַח. שֶׁיִּקְלֹט כָּל אֶחָד מֵהַסַּמִּים זֶה מִזֶּה, וְיַעֲשֶׂה מֵהַכֹּל מֻרְכָּב אֶחָד.

מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ. שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֶחָד מֵהַסַּמִּים כָּתוּשׁ כְּפִי הָרָאוּי לוֹ, כִּי לֹא יָאוֹת לְכָל אֶחָד מֵהַסַּמִּים אֹפֶן אֶחָד מֵהַכְּתִישָׁה.

מְמֻלָּח. שֶׁיִּהְיוּ הַסַּמִּים מְעֹרָבִים הֵיטֵב, שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד מֵהֶם נִבְדָּל.

טָהוֹר. מְנֻקֶּה מִכָּל פְּסֹלֶת. וְהֻצְרַךְ לָזֶה מִפְּנֵי שֶׁהַהַקְטָרָה הָיְתָה נַעֲשֵׂית בְּעֶצֶם הַבֹּשֶׂם, אֲבָל בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לֹא הֻצְרַךְ לָזֶה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ גַּרְמֵי הַבְּשָׂמִים מְעֹרָבִים בַּשֶּׁמֶן כְּלָל:

תוכן העניינים

ספורנו על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה