ספורנו על שמות· ספורנו
פרק ל · פסוק כד
וְשֶׁמֶן זַיִת הִין. אֵין סָפֵק שֶׁזֹּאת הַקִּצְבָּה מֵהַשֶּׁמֶן לֹא הָיְתָה מַסְפֶּקֶת לָסוּךְ אֶת כָּל קִצְבַּת אוֹתָם הַבְּשָׂמִים. אֲבָל בִּשְּׁלוּ הַשֶּׁמֶן עִם מֵי בִּשּׁוּל הַבְּשָׂמִים, אוֹ הִצִּיפוּהוּ עַל מֵי שְׁרִיָּתָם עַד תֹּם הַמַּיִם עַל יְדֵי בִּשּׁוּל אוֹ עַל יְדֵי חֹם מוּעָט מִתּוֹךְ הַמַּיִם, וְנִשְׁאַר הַשֶּׁמֶן כְּמַעֲשֵׂה הָרוֹקְחִים. וּבָזֶה הָיְתָה מַחֲלֹקֶת בֵּין רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אִם הִסְפִּיק לְבַשְּׁלוֹ עִם מֵי בִּשּׁוּלָם אוֹ לְהַצִּיפוֹ עַל מֵי שְׁרִיָּתָם וּלְהַתִּיכָם בָּאֵד עַל יְדֵי חֹם מוּעָט (הוריות יא:).