ספורנו על שמות· ספורנו
פרק טז · פסוק כט
רְאוּ. הִתְבּוֹנְנוּ.
כִּי ה' נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת. וְאֵין זוֹ מִצְוָה בִּלְבַד, אֲבָל הִיא מַתָּנָה שֶׁלֹּא נִתְּנָה לְזוּלָתָם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת י:) מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִיתְּנָהּ לְיִשְׂרָאֵל. וְכֵן סִדְּרוּ בַּתְּפִלָּה "וְלֹא נְתַתּוֹ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְכוּ' עֲרֵלִים", כְּאָמְרוֹ (שמות לא:טז) "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם", וְהוּא שֶׁיַּשִּׂיגוּ יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת.