ספורנו על שמות· ספורנו
פרק טז · פסוק כח
עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמוֹר. הִנֵּה הַחֵטְא בִּשְׁמִירָה נַעֲשָׂה בֵּין כֻּלְּכֶם, כִּי אַתָּה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָצָאתָ עִמָּהֶם לִלְקוֹט, גָּרַמְתָּ שֶׁיֵּצְאוּ, שֶׁלֹּא לִמַּדְתָּ אוֹתָם הִלְכוֹת שַׁבָּת וְעִנְיָנָן, רַק אָמַרְתָּ "שֵׁשֶׁת יָמִים תִּלְקְטֻהוּ" וְלֹא שִׁבְעַת יָמִים, וּבָזֶה מָרוּ אֶת פִּיךָ, וְאָמַרְתָּ "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לֹא יִהְיֶה בוֹ" וְהֵם לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרֶךָ. אֲבָל לֹא לִמַּדְתָּם מִצְוֹתַי, שֶׁבִּכְלַל מְלָאכָה תִּהְיֶה לְקִיטַת הַמָּן שֶׁחַיָּב בָּהּ הַלּוֹקֵט מִשּׁוּם תּוֹלֵשׁ, וַהֲבָאָתוֹ מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת שֶׁהִיא מִכְּלַל הַמְּלָאכוֹת גַּם כֵּן.
וְתוֹרֹתָי. עִנְיַן הַשַּׁבָּת וְטַעֲמוֹ וּמַתַּן שְׂכָרוֹ וְעָנְשׁוֹ, אֲשֶׁר כָּל יוֹדְעֵיהֶם יִזָּהֲרוּ לִשְׁבּוֹת בְּשַׁבָּת בְּלִי סָפֵק.