ספורנו על שמות· ספורנו
פרק טז · פסוק כז
יָצְאוּ מִן הָעָם. מִן הַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם רָחוֹק, חוֹשְׁבִים לִמְצֹא מִמֶּנּוּ שָׁם, כִּי לֹא נֶאֶמְנָה אֵת אֵל רוּחָם.
לִלְקוֹט. וְזֶה הָיָה חִלּוּל שַׁבָּת בְּלִי סָפֵק אִם הָיוּ מְלַקְּטִים הַדָּבָר מִמְּקוֹם גִּדּוּלוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קז, ב) הַאֵי מָאן דְּתָלַשׁ כְּשׁוּתָא מֵהַזְמֵי וְהַיְנִי חַיָּב מִשּׁוּם תּוֹלֵשׁ: