ספורנו על שמות· ספורנו
פרק ט · פסוק כט
כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְתָּ וְרַב מִהְיוֹת קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד, לֹא יֶחְדַּל כָּל זֶה עַד שֶׁאֵצֵא מִן הָעִיר.
הַקּוֹלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַה' הָאָרֶץ. כָּל זֶה יִהְיֶה יַחְדָּיו כְּמוֹ רֶגַע, שֶׁלֹּא כְּמִנְהַג הַטֶּבַע, וְזֶה לְמַעַן תֵּדַע, לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁאֶחְשֹׁב שֶׁכְּבָר שַׁבְתֶּם בִּתְשׁוּבָה, כִּי אָמְנָם.