אור ברסלב

ספורנו על שמות· ספורנו

פרק ט

פרק ח

פסוק ז

וְהִנֵּה לֹא מֵת מִמִּקְנֵה יִשְׂרָאֵל עַד אֶחָד וַיִּכְבַּד לֵב פַּרְעֹה. אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה זֶה פֶּלֶא מְבֹאָר, בִּלְתִּי מִתְיַחֵס בְּשׁוּם פָּנִים זוּלָתִי לָאֵל יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַבְטִיחַ בְּחַיִּים זוּלָתוֹ.

פסוק ח

לְעֵינֵי פַרְעֹה. לְמַעַן יִרְאֶה שֶׁלֹּא הָיְתָה מַכָּה מְסֻבֶּכֶת מֵעִפּוּשׁ בְּלַחוּת מִצַּד הָאֲוִיר אוֹ הַמַּעֲרֶכֶת, אֲשֶׁר מֵהֶם תָּבֹא לִפְעָמִים מַכַּת מְדִינָה טִבְעִית.

פסוק יב

וַיְחַזֵּק ה'. כִּי לֹא הָיָה סוֹבֵל זֶה בְּלִי סָפֵק, כְּעִנְיָן בְּאִיּוֹב (איוב ב:ה) "וְגַע אֶל עַצְמוֹ וְאֶל בְּשָׂרוֹ".

פסוק יד

כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת. בְּזֶה הַמִּין הַשְּׁלִישִׁי מֵהַמַּכּוֹת בָּאֲוִיר.

אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפוֹתַי אֶל לִבְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ. כָּל אַחַת מֵאֵלֶּה שֶׁאֶשְׁלַח תִּהְיֶה בְּלֵב כֻּלְּכֶם גַּם אַחַר שֶׁתָּסוּר, כִּי גַם אַחֲרֵי כֵן תַּרְגִּישׁוּ בְּהֶזֵּק נִמְשָׁךְ מִמֶּנָּה בְּקִלְקוּל הַצְּמָחִים וְהַמְּזוֹנוֹת וּבָחֳלִי הַגּוּף, כְּמַכַּת הַחֹשֶׁךְ שֶׁקִּלְקְלָה מֶזֶג הָאֲוִיר בְּלִי סָפֵק, וְשֶׁלֹּא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו, שֶׁנִּמְשְׁכוּ אֲלֵיהֶם חֳלָאִים רָעִים בְּלִי סָפֵק. אֲבָל מֵהַמַּכּוֹת הַקּוֹדְמוֹת לֹא נִמְשַׁךְ הֶזֵּק מְבֹאָר אַחַר שֶׁסָּרוּ.

בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ. כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה יְכָלְתִּי גַּם בַּאֲוִיר הַמַּקִּיף. אָמְנָם יְכָלְתּוֹ בָּעֶלְיוֹנִים הוֹדִיעָם עַל יַם סוּף בְּעִנְיַן מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וְעַמּוּד הֶעָנָן וְעַמּוּד הָאֵשׁ, שֶׁכֻּלָּם דְּבָרִים אֲשֶׁר מְצִיאוּתָם בִּלְתִּי טִבְעִי.

פסוק טז

בַּעֲבוּר הַרְאוֹתְךָ אֶת כֹּחִי. כְּדֵי שֶׁתַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת (יחזקאל יח:לא).

וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי. וְרַבִּים תָּשִׁיב מֵעָוֹן.

פסוק יט

וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז אֶת מִקְנְךָ. כְּדֵי שֶׁיִּמָּלְטוּ הָעֲבָדִים אֲשֶׁר עִם הַמִּקְנֶה, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות ג:יח) "חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם".

פסוק כ

הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' הֵנִיס. וְהַטַּעַם שֶׁאָמַרְתִּי שְׁלַח הָעֵז, הוּא מִפְּנֵי שֶׁרָאִיתִי בְּעִנְיַן הַדָּבָר שֶׁהַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' הֵנִיס.

פסוק כא

וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ. חָטָא וְיַעֲזוֹב, בְּאֹפֶן שֶׁעִם חֶטְאוֹ הִפְסִיד, לְכָךְ אֲנִי מַזְהִיר עַתָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יָמוּת הָאָדָם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה.

פסוק כג

וַתִּהֲלַךְ אֵשׁ אָרְצָה. כִּי הָאֲוִיר הַנִּלְהָב יָרַד לָאָרֶץ בְּחֹזֶק תְּנוּעַת הַבָּרָד הַמַּכְבִּיד עָלָיו בְּרִדְתּוֹ לְמַטָּה.

פסוק כד

וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת בְּתוֹךְ הַבָּרָד. בְּחֹזֶק תְּנוּעַת הַבָּרָד בְּרִדְתּוֹ נִלְהַב הָאֲוִיר וְנָתַן קוֹלוֹת, וְחֹזֶק תְּנוּעָתוֹ הָיָה בְּגָדְלוֹ לְקַלְקֵל הָרַךְ וְהַקָּשֶׁה, כַּאֲמָרוֹ וְאֵת כָּל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה הִכָּה הַבָּרָד, וְאֶת כָּל עֵץ הַשָּׂדֶה שִׁבֵּר:

פסוק כט

כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְתָּ וְרַב מִהְיוֹת קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד, לֹא יֶחְדַּל כָּל זֶה עַד שֶׁאֵצֵא מִן הָעִיר.

הַקּוֹלוֹת יֶחְדָּלוּן וְהַבָּרָד לֹא יִהְיֶה עוֹד לְמַעַן תֵּדַע כִּי לַה' הָאָרֶץ. כָּל זֶה יִהְיֶה יַחְדָּיו כְּמוֹ רֶגַע, שֶׁלֹּא כְּמִנְהַג הַטֶּבַע, וְזֶה לְמַעַן תֵּדַע, לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁאֶחְשֹׁב שֶׁכְּבָר שַׁבְתֶּם בִּתְשׁוּבָה, כִּי אָמְנָם.

פסוק ל

יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן. עֲדַיִן לֹא תִירָאוּן:

פסוק לא

וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה. אַף עַל פִּי שֶׁהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה, וְזֶה הֶזֵּק רַב בְּמִצְרַיִם, כַּאֲמָרוֹ "וּבֹשׁוּ כָּל עֹבְדֵי פִשְׁתִּים" (ישעיהו יט:ט).

פסוק לב

וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת. בֹּא וּרְאֵה מַה רַב רִשְׁעָם שֶׁל פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת לֹא נֻכּוּ, וּמֹשֶׁה הִתְפַּלֵּל, וְרָאָה פַרְעֹה כִּי חָדַל כָּל הָרָע בִּתְפִלָּתוֹ, כִּי בְּאֹפֶן אַחֵר הָיָה כָלֶה גַּם יֶתֶר הַפְּלֵטָה, מִכָּל מָקוֹם הוֹסִיף פַּרְעֹה לַחֲטֹא וְהִכְבִּיד לִבּוֹ בְּמֵזִיד הוּא וַעֲבָדָיו:

פסוק לה

וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה. לא מֵעַצְמוֹ, אֲבָל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה קֹדֶם שֶׁצֵּרַף אֶת אַהֲרֹן עִמּוֹ, שֶׁאָמַר לוֹ "וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ" (שמות ג:יט), שֶׁלֹּא יַנִּיחֲכֶם לַהֲלֹךְ בִּרְצוֹנוֹ, "וְלֹא בְיָד חֲזָקָה" (שמות ג:יט), וְאֶרְצֶה שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה זֶה מִיִּרְאַת יָדִי הַחֲזָקָה, שֶׁלֹּא יוּכַל לְסָבְלָהּ. וְכֵן עָשָׂה בָּזֶה הַמָּקוֹם, כִּי אַחַר שֶׁהוֹסִיף לַחֲטֹא בְּמֵזִיד, וְהִכְבִּיד הוּא עַצְמוֹ אֶת לִבּוֹ נֶגֶד טִבְעוֹ, אֲבָל הָיָה מְסֻפָּק אִם יוּכַל לְסָבֹל, הִתְחַזֵּק לִבּוֹ בְּאוֹתוֹ הָאֹפֶן אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה, וְשָׂם בְּלִבּוֹ שֶׁלֹּא יוֹסִיף עוֹד לְהַכּוֹתוֹ.

תוכן העניינים

ספורנו על שמות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה