ספורנו על שמות· ספורנו
פרק ט · פסוק יד
כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת. בְּזֶה הַמִּין הַשְּׁלִישִׁי מֵהַמַּכּוֹת בָּאֲוִיר.
אֲנִי שׁוֹלֵחַ אֶת כָּל מַגֵּפוֹתַי אֶל לִבְּךָ וּבַעֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ. כָּל אַחַת מֵאֵלֶּה שֶׁאֶשְׁלַח תִּהְיֶה בְּלֵב כֻּלְּכֶם גַּם אַחַר שֶׁתָּסוּר, כִּי גַם אַחֲרֵי כֵן תַּרְגִּישׁוּ בְּהֶזֵּק נִמְשָׁךְ מִמֶּנָּה בְּקִלְקוּל הַצְּמָחִים וְהַמְּזוֹנוֹת וּבָחֳלִי הַגּוּף, כְּמַכַּת הַחֹשֶׁךְ שֶׁקִּלְקְלָה מֶזֶג הָאֲוִיר בְּלִי סָפֵק, וְשֶׁלֹּא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו, שֶׁנִּמְשְׁכוּ אֲלֵיהֶם חֳלָאִים רָעִים בְּלִי סָפֵק. אֲבָל מֵהַמַּכּוֹת הַקּוֹדְמוֹת לֹא נִמְשַׁךְ הֶזֵּק מְבֹאָר אַחַר שֶׁסָּרוּ.
בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ. כַּאֲשֶׁר תִּרְאֶה יְכָלְתִּי גַּם בַּאֲוִיר הַמַּקִּיף. אָמְנָם יְכָלְתּוֹ בָּעֶלְיוֹנִים הוֹדִיעָם עַל יַם סוּף בְּעִנְיַן מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וְעַמּוּד הֶעָנָן וְעַמּוּד הָאֵשׁ, שֶׁכֻּלָּם דְּבָרִים אֲשֶׁר מְצִיאוּתָם בִּלְתִּי טִבְעִי.