ספורנו על שיר השירים· ספורנו
פרק ב · פסוק יד
יונתי בחגוי הסלע. משיב האל ית' הנה בשעבוד מצרים היו צדיקי הדורות מלמדי' דעת את העם ומתפללים כאמרו ונצעק אל ה' וישלח מלאך לא כן עתה:
הראיני את מראיך. היש משכיל מראה ומורה דרך עץ החיים.
השמיעיני את קולך. היש מפגיע ומתפלל באמת על הגאולה:
כי קולך ערב ומראך נאוה. כי אמנם אז בשעבוד מצרים הי' קולך ערב אצלי בתפלה ומראך המורה לצדקה היה נאוה והגון הוא אהרן ומשה ודומיה'. אבל עכשיו