אור ברסלב

ספורנו על שיר השירים· ספורנו

פרק ב

פרק א

פסוק א

וכן השבעתי אתכם בנות ירושלים. השבעתי בהודיעי שחולת אהבה אני:

אם תעירו. אותה להתפלל:

ואם תעוררו את האהבה. של דודי לרחם עלי:

עד שתחפץ. בזכות הדור או לקץ הימין:

פסוק ב

כשושנה בין החוחים. שאינה גדלה אלא בתוכם:

כן רעיתי בין הבנו'. וזה כי לא תפנה לי באופן אחר:

פסוק ג

בצלו חמדתי וישבתי. במתן תורה כאמור והם תוכו לרגליך:

ופריו מתוק לחכי. כאמור ושמענו ועשינו. ובכן

פסוק ד

הביאני אל בית היין. אל ארץ ישראל שהיה מקום כל תענוג ומזון שלא בצער כאמרו זבת חלב ודבש:

ודגלו. להלחם:

עלי אהבה. להלחם בעודנו באהבה כאמרו כי לא בחרבם ירשו ארץ וכו' כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם:

פסוק ה

בתפוחים. בהיותי עוסקת בתורה וטעמה וריחה:

שחולת אהבה אני. כי אמנם כל העונשין הם בשביל אהבתי את האל ית'. ובכן תהיה

פסוק ו

שמאלו תחת לראשי. שמאלו של דודי הנזכר תהיה תחת לראשי להקימני:

וימינו. ימין צדקו להושיע.

תחבקני. לתשועת עולמים.

פסוק ח

קול דודי הנה זה בא. אומרת עדת ה' כמתאוננת על חורבן הבית הנה קול דודי זה שלא השתנה בא בהיותי בשעבוד מצרים:

מדלג על ההרים. בהראותו למשה רבינו על הר האלהים:

פסוק ט

דומה דודי לצבי. כממהר לעמוד מרחוק שלא אשב בצלו:

הנה זה עומד אחר כתלנו. גם כי אינו רחוק באמת אבל קרוב לכל קוראיו ומסתתר שלא נרגיש בו עד שנתעורר לבקשו כאמרו ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת:

ומשגיח מן החלונות. שלא יכלונו העונשים:

מציץ מן החרכים. ועם זה ממכון שבתו משגיח כמו מארובות השמים לראות היש משכיל דורש אלהים ומכלנו אין איש ואין מפגיע ומכפר עלינו:

פסוק י

ענה דודי. הנה בשעבוד מצרים הוא העיר רוחי ואמר לי קומי לך. ואומר להם איש שקיצי עיניו השליכו:

פסוק יא

כי הנה הסתו. גזרת מצרים על הילדים:

הגשם חלף. שבטלה עבודה מאבותינו בר"ה קודם לגאולה:

פסוק יב

הנצנים. משה ואהרן שהיו מוכנים לעשות פרי:

נראו בארץ. לעזור ולהושיע:

עת הזמיר. שירת הים:

וקול התור. שהוא כקול מתאונן:

נשמע בארצנו. כי אמנם נמוגו כל יושבי כנען:

פסוק יג

התאנה חנטה. בארץ כנען באופן שתאכלו פרים מיד כי היתה הכוונה שיכנסו לארץ תיכף אחר מתן תורה לולי חטאו בעגל ובמרגלים ועכשיו אין נביא ומתעורר ואין אתנו יודע עד מה:

פסוק יד

יונתי בחגוי הסלע. משיב האל ית' הנה בשעבוד מצרים היו צדיקי הדורות מלמדי' דעת את העם ומתפללים כאמרו ונצעק אל ה' וישלח מלאך לא כן עתה:

הראיני את מראיך. היש משכיל מראה ומורה דרך עץ החיים.

השמיעיני את קולך. היש מפגיע ומתפלל באמת על הגאולה:

כי קולך ערב ומראך נאוה. כי אמנם אז בשעבוד מצרים הי' קולך ערב אצלי בתפלה ומראך המורה לצדקה היה נאוה והגון הוא אהרן ומשה ודומיה'. אבל עכשיו

פסוק טו

אחזו לנו שועלים. מתיהרים בלבוש של ת"ח וכל רוח אין בקרבם:

שועלים קטנים. שלא הגיעו להוראה: מחבלים כרמים. להורו' שלא כהלכה:

וכרמינו סמדר. שלא תמצא הלכה ברורה ומשנה ברורה:

פסוק טז

דודי לו ואני לו. משיבה עדת ה'. אעפ"כ לא שכחנו שם אלהינו:

הרועה בשושנים. הרועה בצדיקי הדורות:

פסוק יז

עד שיפוח היום. בחום מכל צד לרב ניצוץ האור המכה מכל צד וזה יהי' בצהרים שתהיה לאור עולם:

ונסו הצללים. בעיון ובמעשה:

סוב. פנה אלינו:

דמה לך דודי לצבי. מהר יקדמונו רחמיך:

על הרי בתר. עם היותך רחוק מישועתי:

תוכן העניינים

ספורנו על שיר השירים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה