ספורנו על שיר השירים· ספורנו
פרק ב · פסוק ט
דומה דודי לצבי. כממהר לעמוד מרחוק שלא אשב בצלו:
הנה זה עומד אחר כתלנו. גם כי אינו רחוק באמת אבל קרוב לכל קוראיו ומסתתר שלא נרגיש בו עד שנתעורר לבקשו כאמרו ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת:
ומשגיח מן החלונות. שלא יכלונו העונשים:
מציץ מן החרכים. ועם זה ממכון שבתו משגיח כמו מארובות השמים לראות היש משכיל דורש אלהים ומכלנו אין איש ואין מפגיע ומכפר עלינו: