ספורנו על ויקרא· ספורנו
פרק יט · פסוק כ
כִּי לֹא חֻפָּשָׁה. כְּלוֹמַר הַחֵטְא נָקֵל בָּזֶה שֶׁלֹּא תְפָשׂוּ קִדּוּשֵׁי הַמְאֹרָס, וְעִקַּר הַחֵטְא אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁחִלֵּל אֶת קֹדֶשׁ ה׳ לִבְעוֹל חֲצִי שִׁפְחָה. וּבִהְיוֹת הַפֹּעַל הַזֶּה נֶגֶד כְּבוֹד הָאִישׁ הַפּוֹעֵל, לֹא נֶגֶד כְּבוֹד הָאִשָּׁה הַמִּתְפַּעֶלֶת, אֵין סָפֵק שֶׁהִיא הִרְגִילַתּוּ וּרְאוּיָה לִלְקוֹת. וְהִנֵּה הַמֵּזִיד בָּזֶה שֶׁעָשָׂה זֶה הַסִּכְלוּת לְחַלֵּל אֶת עַצְמוֹ, הוּא קָרוֹב לְשׁוֹגֵג, וּמַקְרִיב אָשָׁם עַל חִלּוּל הַקֹּדֶשׁ.