ספורנו על דברים· ספורנו
פרק לג · פסוק ז
וְזֹאת לִיהוּדָה. וְזֹאת הַבַּקָּשָׁה אֲנִי מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל גַּם עַל אֶרֶץ יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּתוֹכָהּ נַחֲלַת שִׁמְעוֹן מְפֻזֶּרֶת, שֶׁלֹּא יָמוּתוּ בַּמִּלְחָמָה, כִּי יַחְדָּיו הָיוּ יוֹצְאִים לַמִּלְחָמָה.
וַיֹּאמַר שְׁמַע ה׳ קוֹל יְהוּדָה. וּמִלְּבַד מַה שֶּׁאָמַר ״וְזֹאת לִיהוּדָה״, אָמַר גַּם כֵּן ״שְׁמַע ה׳ קוֹל יְהוּדָה״ כְּשֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּמִלְחָמָה אוֹ זוּלָתָהּ.
יָדָיו רָב לוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה. אַתָּה הֱיֵה יָדָיו נִלְחָם בַּעֲדוֹ, וְתִהְיֶה גַּם כֵּן רָב לוֹ וְנוֹקֵם נִקְמָתוֹ, וְגַם כֵּן עֵזֶר מִצָּרָיו כְּשֶׁיִּלָּחֲמוּ עָלָיו.