ספורנו על דברים· ספורנו
פרק לג · פסוק ו
יְחִי רְאוּבֵן. אַף עַל פִּי שֶׁבָּחַר רְאוּבֵן מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן שֶׁאֵינָהּ מֵאֶרֶץ ה׳, כְּאָמְרֹו ״וְאַךְ אִם טְמֵאָה אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם״ (יהושע כב:יט), וּלְפִי זֶה אֵינָהּ כָּל כָּךְ מוּכֶנֶת לִזְכּוֹת בָּהּ לְחַיֵּי עוֹלָם, מִכָּל מָקוֹם יְחִי לְבַדּוֹ לָעַד.
וְאַל יָמוֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר. וְאַל יָמוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיוּ אֲנָשָׁיו מוּעָטִים, כְּעִנְיַן ״וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר״ (בראשית לד:ל), אַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה״ (דברים יא:כא).