ספורנו על דברים· ספורנו
פרק לב · פסוק מג
הַרְנִינוּ גוֹיִם. אַתֶּם חִצֵּי שה׳ וְחַרְבּוֹ, שֶׁיַּכִּירוּ כֻלָּם כִּי יָשָׁר ה׳ וְלֹא עַוְלָתָה בּוֹ, כְּאָמְרוֹ ״יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר״ (תהלים סז:ה).
עַמּוֹ. וְהַרְנִינוּ עַמּוֹ, שֶׁיִּתְּנוּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה.
כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו. וְרִנְנַת עַמּוֹ תִּהְיֶה עַל נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו וְעַל נָקָם שֶׁיָּשִׁיב לְצָרָיו בִּשְׁבִיל מַה שֶּׁעָשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ נְקָמָה.
וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ. בָּהְשַׁמָּה מֵהֶם מִמַּה שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהּ.
עַמּוֹ. וִיכַפֵּר גַּם כֵּן עַמּוֹ מִכָּל מַה שֶּעָשׂוּ מֵחִלּוּל ה׳ וְזוּלָתוֹ, בְּמַה שֶּסָּבְלוּ בַּגָּלוּת בְּאֹפֶן שֶׁיָּשִׁיב שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכָם, כַּאֲמָרוֹ ״יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה׳ צִיּוֹן״ (ישעיהו נב:ח).