ספורנו על דברים· ספורנו
פרק לב · פסוק לו
כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִידוֹת לָמוֹ כִּי יָדִין ה׳ עַמּוֹ. כִּי אָמְנָם יִהְיֶה קָרוֹב יוֹם אֵיד הָאֻמּוֹת כַּאֲשֶׁר יָדִין ה׳ עַמּוֹ, כְּאָמְרוֹ ״וּבָרוֹתִי מִכֶּם הַמּוֹרְדִים וְהַפּוֹשְׁעִים״ (יחזקאל כ:לח), כִּי אָז יֹאבְדוּ מְהֵרָה שְׁאָר הָאֻמּוֹת.
וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם. יִתְנַחֵם עַל הָרָעָה הָרְאוּיָה לְעַמּוֹ וִירַחֵם עֲלֵיהֶם בִּשְׁבִיל עֲבָדָיו שֶׁבְּתוֹכָם, כְּאָמְרוֹ ״כֵּן אֶעֱשֶׂה לְמַעַן עֲבָדַי לְבִלְתִּי הַשְׁחִית הַכֹּל״ (ישעיהו סה:ח).
כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד. וְהַטַּעַם שֶׁיִּתְנַחֵם אָז עַל הָרָעָה הָרְאוּיָה לְעַמּוֹ וְשֶׁזֶּה יַעֲשֶׂה בִּשְׁבִיל עֲבָדָיו וְלֹא כֵן עָשָׂה כָּל יְמֵי הַגָּלוּת, הוּא כִּי אָז יִרְאֶה אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתַחְתִּית הָעֹנִי וְלַחַץ הַגָּלוּת בְּאֹפֶן שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִחְיוֹת עוֹד בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בְּמִצְרַיִם כְּאָמְרוֹ ״וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ״ (דברים כו:ז).
וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. וְיִרְאֶה שֶׁאֵין לָהֶם עוֹד מָמוֹן עָצוּר בַּבַּיִת וְלֹא עָזוּב בַּשָּׂדֶה.