ספורנו על דברים· ספורנו
פרק לב · פסוק יז
לַשֵּׁדִים לֹא אֱלוֹהַּ. שֶׁאֵינָם נִצְחִיִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל הַשֵּׁדִים שֶׁהֵם מֵתִים כִּבְנֵי אָדָם (חגיגה טז).
אֱלֹהִים לֹא יְדָעוּם חֲדָשִׁים מִקָּרוֹב בָּאוּ. כְּשֶׁהָיוּ רוֹאִים אֵיזֶה מִין מִן הַנִּמְצָאוֹת שֶׁלֹּא יָדְעוּ מְצִיאוּתוֹ קוֹדֶם לָכֵן, הָיוּ חוֹשְׁבִים שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה מְסַבֵּב קַדְמוֹן מְיֻחָד אֵלָיו, וְהָיוּ עוֹבְדִים אוֹתוֹ.