ספורנו על דברים· ספורנו
פרק לב · פסוק י
יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר. מָצָא לְבָבוֹ שֶׁל עַמּוֹ שֶׁהוּא חֶלְקוֹ זֶה נֶאֱמָן לְפָנָיו בְּאֶרֶץ מִדְבָּר, כְּאָמְרוֹ ״לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר״ (ירמיהו ב:ב).
יְסֹבְבֶנְהוּ. לְהַר סִינַי, כְּאָמְרוֹ ״וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב״ (שמות יט:יב).
יְבוֹנְנֵהוּ. כְּאָמְרוֹ (שמות כד:יב) וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם.
יִצְּרֶנְהוּ. מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם וּמִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עירובין נ״ד): ״״חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת״ – חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת וּמִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֹת״.
כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. כְּמוֹ שֶׁנִּצַּר אֶת אִישׁוֹן עֵינוֹ שֶׁל אָדָם כְּשֶׁיְּצָרוֹ, שֶׁסִּבֵּב אֶת הָעַיִן בְּכָתְנוֹת עוֹר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפָּסֵד, עִם הֱיוֹתוֹ מוּכָן לְכָךְ.