ספורנו על דברים· ספורנו
פרק כא · פסוק טז
לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר. לֹא יַעֲבִיר הַבְּכוֹרָה מִן הַבֵּן בִּשְׁבִיל שִׂנְאַת זוֹ אוֹ אַהֲבַת זוֹ, אֲבָל אִם יַעֲשֶׂה זֶה בְּסִבַּת רִשְׁעַת הַבֵּן הַבְּכוֹר, אָז רָאוּי לְהַעֲבִיר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא קל״ג) ״אִם לֹא הָיָה נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה זָכוּר לְטוֹב״. וְכֵן נִרְאֶה שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב אָבִינוּ, כְּאָמְרוֹ (דברי הימים א ה:א) ״וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל״.