אור ברסלב

ספורנו על דברים· ספורנו

פרק כא

פרק כ

פסוק ד

אֶל נַחַל אֵיתָן. שֶׁאֵין שָׁם רֶגֶל מְצוּיָה.

וְעָרְפוּ. שֶׁהִיא מִיתָה נֶעְלֶמֶת מֵעֵינֵי הַנֶּהֱרָג, מוֹרֶה עַל שֶׁהַהֲרִיגָה הָיְתָה בְּלִי סָפֵק בְּמָקוֹם נֶעְלָם מֵעֵינֵי הָעָם, וְשֶׁנֶּעֶשְׂתָה עַל יְדֵי רוֹצֵחַ שֶׁלֹּא הָיָה נוֹדָע לָרוֹצֵחַ אֵצֶל בֵּית דִּין, שֶׁאִם הָיָה נוֹדָע אֶצְלָם הָרוֹצֵחַ הָיוּ מְבַעֲרִים אוֹתוֹ.

פסוק ה

לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ. וְעַל יָדָם תִּהְיֶה כַּפָּרָה מִן הַדָּם הַנָּקִי וּבְרָכָה לָאָרֶץ.

וְעַל פִּיהֶם יִהְיֶה כָּל רִיב וְכָל נָגַע. בְּאֹפֶן שֶׁהֵם בְּקִיאִים בְּדַרְכֵי בְּנֵי הָאָדָם וּמִזְגֵּיהֶם, בְּמַה שֶּׁרָאוּ הֵם וַאֲבוֹתֵיהֶם, וְאוּלַי יַכִּירוּ מִי נִתְלַכְלֵךְ בְּחֵטְא זֶה בִּידִיעַת דְּרָכָיו וּמַעֲלָלָיו, וְיִתְגַּלֶּה הַדָּבָר.

פסוק ז

יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכָה. שֶׁלֹּא הִנַּחְנוּ שׁוּם נוֹדָע לָרוֹצֵחַ בָּאָרֶץ.

וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ. שֶׁלֹּא הָיָה זֶה בְּמָקוֹם רוֹאִים, שֶׁאִם הָיוּ שָׁם רוֹאִים הָיוּ מִתְקוֹמְמִים וּמַגִּידִים.

פסוק ח

כַּפֵּר לְעַמְּךָ. כַּפֵּר אַתָּה בְּדָם שׁוֹפְכוֹ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות ל:) מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב הֲרִיגָה אוֹ נִמְסַר לְמַלְכוּת אוֹ לִסְטִים בָּאִים עָלָיו.

וְנִכַּפֵּר לָהֶם הַדָּם. יְכֻפַּר בְּדִינֵי שָׁמַיִם בְּדַם שׁוֹפְכוֹ, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה נִרְאֶה כְּמִתְכַּפֵּר מֵאֵלָיו.

פסוק ט

וְאַתָּה תְּבַעֵר. הִנֵּה הָאֵל יִתְבָּרַךְ יְכַפֵּר כְּשֶׁלֹּא תֵדָעֵהוּ, וְאַתָּה אִם תֵּדָעֵהוּ תְּבַעֵר קֹדֶם שֶׁיִּפְעֲלוּ בּוֹ דִּינֵי שָׁמַיִם.

פסוק י

כִּי תֵצֵא. אֶל חוּצָה לָאָרֶץ.

פסוק יג

וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ. שֶׁתַּעַזְבֵם וְתִתְיַשֵּׁב בָּזֶה בְּדַעְתָּהּ שֶׁלֹּא לַחְשׁוֹב בָּם עוֹד, כְּעִנְיָן ״וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ וּבֵית אָבִיךְ״ (תהלים מה:יא). וְאֵין הַבְּכִי עַל מִיתָתָם, כִּי אֲנַחְנוּ לֹא נָמִית אוֹתָם כְּלָל.

פסוק טו

כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים. אַחַר נִצָּחוֹן הַמִּלְחָמָה דִּבֵּר בְּעִנְיְנֵי בְּנֵי הַמְּדִינָה, וְהֵם עִסְקֵי הַנָּשִׁים וְהַבָּנִים וְהַמִּקְנֶה וְהַתַּכְשִׁיטִים וְהַצַּיִד וְהַבִּנְיָן וַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה וְהַמַּלְבּוּשׁ.

פסוק טז

לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר. לֹא יַעֲבִיר הַבְּכוֹרָה מִן הַבֵּן בִּשְׁבִיל שִׂנְאַת זוֹ אוֹ אַהֲבַת זוֹ, אֲבָל אִם יַעֲשֶׂה זֶה בְּסִבַּת רִשְׁעַת הַבֵּן הַבְּכוֹר, אָז רָאוּי לְהַעֲבִיר, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא קל״ג) ״אִם לֹא הָיָה נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה זָכוּר לְטוֹב״. וְכֵן נִרְאֶה שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב אָבִינוּ, כְּאָמְרוֹ (דברי הימים א ה:א) ״וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו נִתְּנָה בְכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל״.

פסוק יח

סוֹרֵר וּמוֹרֶה. כִּי מֶרְיוֹ מֵסִיר הַתִּקְוָה שֶׁיָּשׁוּב מִסּוֹרְרוּתוֹ.

פסוק כ

זוֹלֵל וְסוֹבֵא. כִּי סוֹבֵא וְזוֹלֵל יִוָּרֵשׁ וְיִלְסְטֵם לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ.

פסוק כג

כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי. הִנֵּה כָּל עֶצֶם נִבְדָּל מֵחוֹמֶר יִקָּרֵא אֱלֹהִים, וּמִזֶּה הַמִּין הוּא עֶצֶם הַנֶּפֶש הַשִּׂכְלִית בָּאָדָם הַנִּקְרֵאת ״צֶלֶם אֱלֹהִים״ (בראשית א:כז). וְעַל זֶה הַדֶּרֶךְ אָמְרָה בַּעֲלַת אוֹב לְשָׁאוּל (שמואל א כח:יג) ״אֱלֹהִים רָאִיתִי עֹלִים״. וּבִהְיוֹת שֶׁהַבִּזָּיוֹן הַנַּעֲשֶׂה לַמֵּת אַחַר מִיתָה הוּא בִּזָּיוֹן לַנֶּפֶשׁ הַשִּׂכְלִית אֲשֶׁר הִיא עֶצֶם נִבְדָּל הַנִּשְׁאָר אַחַר מִיתַת הַגּוּף, אָמַר שֶׁהוּא קִלְלַת אֱלֹהִים, כִּי הַלְנַת הַתְּלִיָּה לְגוּף הַמֵּת בִּלְתִּי קְבוּרָה הִיא בִּזָּיוֹן לְאוֹתוֹ הָעֶצֶם הַנִּצְחִי הַנִּקְרָא אֱלֹהִים.

וְלֹא תְטַמֵּא. לְהַשְׁרוֹת רוּחַ הַטֻּמְאָה בִּמְקוֹם הַמֵּת הַבִּלְתִּי נִקְבָּר הַנִּרְקָב.

תוכן העניינים

ספורנו על דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה