אור ברסלב

ספורנו על דברים· ספורנו

פרק כ

פרק יט

פסוק א

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה. לְחוּצָה לָאָרֶץ, שֶׁבְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה לֹא הָיוּ שָׁם שָׁבִים מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה, אֶלָּא אֲפִילּוּ חָתָן מֵחֶדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ (סוטה מ״ד).

פסוק ה

פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ. שֶׁמָּא יֵשׁ עָלָיו עֲבֵרָה שֶׁבִּשְׁבִילָהּ יֵעָנֵשׁ בָּזֶה הָעֹנֶשׁ הַמְבֹאָר בַּתּוֹכֵחוֹת (דברים כח), וְיַזִּיק לְאֶחָיו שֶׁיָּנִיא אֶת לִבָּם וְזוּלָתוֹ.

פסוק ט

וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת. אַחֲרֵי חֲזָרַת הַחוֹזְרִים, שֶׁמָּא יִפָּקְדוּ לְשַׂר צָבָא אֶחָד מֵהַחוֹזְרִים וְיָמֵס לְבַב כָּל צְבָאוֹ, כַּאֲמָרוֹ ״הַךְ הַכַּפְתּוֹר וְיִרְעֲשׁוּ הַסִּפִּים״ (עמוס ט:א).

פסוק טו

הָרְחוֹקוֹת מִמְּךָ מְאֹד. הָרְחוֹקוֹת מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל עַתָּה, כִּי גְבוּל יִשְׂרָאֵל שָׁם רָחוֹק מִכָּל צַד.

פסוק יט

לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן. לֹא תַשְׁחִית אֶת הָעֵץ כְּדֵי לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן מַשְׁחִית בִּלְבָד, שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֶלָּא לְהַזִּיק לִבְנֵי הָעִיר.

כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל. כִּי אָמְנָם כְּרִיתַת הָעֵצִים דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה בִּלְבַד יַעֲשֵׂהוּ הַצָּבָא לְהַזִּיק, כַּאֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה בָּטוּחַ לְנַצֵּחַ וְלָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ. אֲבָל אַתָּה הַבָּטוּחַ לִכְבּוֹשׁ אֶת הָאָרֶץ וְלָשֶׁבֶת בָּהּ, אֵין לְךָ לְהַשְׁחִית עֵץ מַאֲכָל.

כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל. שֶׁתִּכְבּוֹש הָאָרֶץ בְּלִי סָפֵק וְתֹאכַל מִמֶּנּוּ כְּשֶׁלֹּא תַשְׁחִיתֵהוּ.

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה. כִּי הַאֻמְנָם עֵץ הַשָּׂדֶה הָאָדָם, רָאוּי לָבֹא מִפָּנֶיךָ בִּגְלַל הָעִיר בַּמָּצוֹר, לִמְסוֹר אֶת עַצְמָם בְּיָדְךָ מִכֹּחַ מָצוֹר? וְכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ כֵן בָּזֶה, גַּם שֶׁרָאוּי לְהַזִּיק לְיוֹשְׁבֵי הָעִיר בִּכְלֵי מִלְחָמָה, כְּמוֹ בְּסוֹלְלוֹת וְזוּלָתָם, לְהָבִיא הָעִיר בַּמָּצוֹר, הִנֵּה בִּהְיוֹת שֶׁלֹּא תַשִּׂיג זֶה בְּהַשְׁחָתַת הָאִילָנוֹת, אֵין רָאוּי לְהַשְׁחִיתָם, כְּמוֹ שֶׁרָאוּי שֶׁתַּשְׁחִית הָאָדָם יוֹשְׁבֵי הָעִיר.

לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. כְּדֵי שֶׁתָּבֹא בִּשְׁבִיל זֶה הָעִיר מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר, בְּאֹפֶן שֶׁיִּמְסְרוּ אֶת עַצְמָם בְּיָדֶךָ.

פסוק כ

רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא. אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה מִמִּין עֲצֵי מַאֲכָל, כְּשֶׁתֵּדַע שֶׁהוּא זָקֵן אוֹ מְקֻלְקָל בְּאֹפֶן שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה פְּרִי שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי שֶׁיִּטְרַח הָאָדָם בְּעִנְיָנוֹ, אוֹתוֹ תַּשְׁחִית.

תוכן העניינים

ספורנו על דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה