ספורנו על דברים· ספורנו
פרק כ · פסוק יט
לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן. לֹא תַשְׁחִית אֶת הָעֵץ כְּדֵי לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן מַשְׁחִית בִּלְבָד, שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ אֶלָּא לְהַזִּיק לִבְנֵי הָעִיר.
כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל. כִּי אָמְנָם כְּרִיתַת הָעֵצִים דֶּרֶךְ הַשְׁחָתָה בִּלְבַד יַעֲשֵׂהוּ הַצָּבָא לְהַזִּיק, כַּאֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה בָּטוּחַ לְנַצֵּחַ וְלָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ. אֲבָל אַתָּה הַבָּטוּחַ לִכְבּוֹשׁ אֶת הָאָרֶץ וְלָשֶׁבֶת בָּהּ, אֵין לְךָ לְהַשְׁחִית עֵץ מַאֲכָל.
כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל. שֶׁתִּכְבּוֹש הָאָרֶץ בְּלִי סָפֵק וְתֹאכַל מִמֶּנּוּ כְּשֶׁלֹּא תַשְׁחִיתֵהוּ.
כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה. כִּי הַאֻמְנָם עֵץ הַשָּׂדֶה הָאָדָם, רָאוּי לָבֹא מִפָּנֶיךָ בִּגְלַל הָעִיר בַּמָּצוֹר, לִמְסוֹר אֶת עַצְמָם בְּיָדְךָ מִכֹּחַ מָצוֹר? וְכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ כֵן בָּזֶה, גַּם שֶׁרָאוּי לְהַזִּיק לְיוֹשְׁבֵי הָעִיר בִּכְלֵי מִלְחָמָה, כְּמוֹ בְּסוֹלְלוֹת וְזוּלָתָם, לְהָבִיא הָעִיר בַּמָּצוֹר, הִנֵּה בִּהְיוֹת שֶׁלֹּא תַשִּׂיג זֶה בְּהַשְׁחָתַת הָאִילָנוֹת, אֵין רָאוּי לְהַשְׁחִיתָם, כְּמוֹ שֶׁרָאוּי שֶׁתַּשְׁחִית הָאָדָם יוֹשְׁבֵי הָעִיר.
לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. כְּדֵי שֶׁתָּבֹא בִּשְׁבִיל זֶה הָעִיר מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר, בְּאֹפֶן שֶׁיִּמְסְרוּ אֶת עַצְמָם בְּיָדֶךָ.