ספורנו על דברים· ספורנו
פרק טז · פסוק כא
לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה. הֵבִיא שְׁלֹשָה דּוֹמִים מֵעִנְיַן דְּבָרִים שֶׁהֵם נָאִים כְּפִי הַחוּשׁ וְנִמְאָסִים מִפְּנֵי מוּמָם הָרוּחָנִי. רִאשׁוֹנָה הִיא הָאֲשֵׁרָה שֶׁהִיא לְנוֹי הֵיכָלוֹת, וּמִכָּל מָקוֹם הָיְתָה נִמְאֶסֶת לַקֹּדֶשׁ מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה תַּכְסִיס לַעֲבוֹדַת גִּלּוּלִים, וְכֵן נַקְדִּים הַעֲדָפַת הַצֶּדֶק הָרוּחָנִי לְשַׁלְמוּת גּוּף הַדַּיָּן שֶׁהוּא חוּשִׁי וְגַשְׁמִי. שֵׁנִית הַמַּצֵּבָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה לְרָצוֹן קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, כְּאָמְרוֹ (שמות כד:ד) ״וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה״, וְזֶה כִּי הָיָה עִנְיָנָהּ כְּאִלּוּ הַמַּקְרִיב נִצָּב תָּמִיד לִפְנֵי הַקֹּדֶשׁ, כְּעִנְיַן (תהלים טז:ח) ״שִׁוִּיתִי ה׳ לְנֶגְדִּי תָמִיד״, וְנָפְלוּ מִזֹּאת הַמַּדְרֵגָה בְּעִנְיַן הָעֵגֶל, כְּאָמְרוֹ שָׁם (שמות לג:ג) ״כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ״. וְכֵן יִקְרֶה בְּעִנְיַן זָקֵן שֶׁאֵין פְּרָקוֹ נָאֶה, שֶׁיָּצָא עָלָיו שֵׁם רַע בְּיַלְדוּתוֹ, כְּשֶׁתִּמְצָא זָקֵן וּפְרָקוֹ נָאֶה. שְׁלִישִׁית הֵבִיא עִנְיַן הַמּוּם הַנִּמְאָס, אַף עַל פִּי שֶׁתִּהְיֶה הַבְּהֵמָה יָפָה כְּפִי הַחוּשׁ וּשְׁמֵנָה שָׁוָה אֶלֶף זוּז, וְעִם כָּל זֶה הִיא נִפְסֶלֶת לַקֹּדֶשׁ מִפְּנֵי מוּם בִּלְתִּי מְחַסֵּר מִדָּמִים, וְיִהְיֶה שׁוֹר שָׁוֶה סֶלַע בִּשְׁבִיל הֱיוֹתוֹ תָּמִים כָּשֵׁר לְקָרְבָּן. וְכֵן יִהְיֶה בְּזָקֵן בַּעַל מִדָּה מְגֻנָּה, כְּשֶׁתִּמְצָא שָׁלֵם מִמֶּנּוּ בַּמִּדּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יִהְיֶה עָשִׁיר וְנָאֶה כָּמוֹהוּ.