ספורנו על דברים· ספורנו
פרק טז · פסוק כ
צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף. כְּשֶׁתִּתֵּן לְךָ שׁוֹפְטִים, אַתָּה הַמְמַנֶּה אֶת הַשּׁוֹפְטִים, בְּחַר אֶת הַיּוֹתֵר שׁוֹפְטֵי צֶדֶק, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם כָּל כָּךְ שְׁאָר תַּכְסִיסִים הָרְאוּיִים לְדַיָּן, כְּמוֹ שְׁלֵמוּת הַקִּנְיָן וּשְׁלֵמוּת הַגּוּף, כָּעִנְיָן ״אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גֹּבַהּ קוֹמָתוֹ״ (שמואל א טז:ז).
לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ. תִּצְטָרֵךְ לָזֶה יוֹתֵר בָּאָרֶץ, כִּי חִסָּרוֹן זֶה יִמְנַע הַיְרֻשָּׁה בָּהּ, כְּאָמְרוֹ ״בַּעֲוֹן בִּצְעוֹ קָצַפְתִּי״ (ישעיהו נז:יז).