ספורנו על דברים· ספורנו
פרק ד · פסוק לד
אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים. אַף עַל פִּי שֶׁקָּרָה לְאֵיזֶה יָחִיד אוֹ יְחִידִים שֶׁיִּמָּלְטוּ מִבֵּין רְשָׁעִים, מִכָּל מָקוֹם לֹא קָרָה זֶה לְשׁוּם גּוֹי בִּכְלָל.
בְּמַסּוֹת בְּאוֹתוֹת. מוֹרוֹת שֶׁלֹּא הָיָה זֶה בְּמִקְרֶה, אֶלָּא בְּכַוָּנַת פּוֹעֵל רְצוֹנִיִּי.
וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. מוּכֶנֶת לְהַכּוֹת עוֹד, לְהוֹרוֹת שֶׁאִם לֹא יָשׁוּב הַחוֹטֵא שֶׁתָּשׁוּב לְהַכּוֹת.