ספורנו על דברים· ספורנו
פרק ד · פסוק לב
כִּי שְׁאַל נָא. וְהָרְאָיָה עַל זֶה שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח בְּרִית אָבוֹת, הִיא כִּי אָמְנָם מַה שֶּׁעָשָה עִם כָּל יִשְׂרָאֵל בְּמַתַּן תּוֹרָה שֶׁתִּהְיוּ כֻלְּכֶם זוֹכִים לְאוֹתָה הַמַּדְרֵגָה מִן הַנְּבוּאָה, לֹא הָיָה זוּלָתִי לָקַחַת אֶת כֻּלְּכֶם לוֹ לְעָם בִּשְׁבִיל בְּרִית אָבוֹת, שֶׁלֹּא כָל אֶחָד מִכֶּם הָיָה רָאוּי לָהּ. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרָא בְּאֵיזֶה זְמַן לְאֵיזֶה יָחִיד שֶׁיִּתְנַבֵּא, הִנֵּה לֹא קָרָה זֶה לְשׁוּם עָם.