ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק לז · פסוק כו
מַה בֶּצַע. מַה תּוֹעֶלֶת? כִּי אָמְנָם הַנְּקָמָה תְּכַוֵּן לְאֶחָד מִשְּׁתַּיִם: אִם נְשַׁלֵּם לְעוֹשֵׂי הָרָע, וְהִנֵּה בָּזֶה כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ נְשַׁלֵּם רָעָה גַּם לְעַצְמֵנוּ, כִּי יִכְאַב לִבֵּנוּ עַל מִיתָתוֹ וְעַל אַכְזָרִיּוּתֵינוּ נֶגְדּוֹ. וְאִם לְהַפְחִיד אֶת הַנִּשְׁאָרִים שֶׁיִּשְׁמְעוּ וְיִירָאוּ מִלְּהַזִּיק אוֹתָנוּ, הִנֵּה גַּם זֶה הַמִּין מֵהַתּוֹעֶלֶת לֹא נַשִּׂיג כִּי נַעְלִים אֶת מִיתָתוֹ.
וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ. בִּשְׁבִיל כְּבוֹדֵנוּ וּבִשְׁבִיל יִרְאַת אָבִינוּ.