ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק לז · פסוק כה
וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם. שֶׁלֹּא הָיָה כָּל זֶה בְּעֵינֵיהֶם תַּקָּלָה אוֹ מִכְשׁוֹל שֶׁיִּמְנָעֵם מִלִּקְבֹּעַ סְעוּדָתָם, כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָאוּי לְצַדִּיקִים כְּמוֹתָם כְּשֶׁאֵרְעָה תַּקָּלָה עַל יָדָם, כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁהָרְגוּ אֶת שֵׁבֶט בִּנְיָמִין, כְּאָמְרוֹ: "וַיֵּשְׁבוּ עַד הָעֶרֶב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַיִּשְׂאוּ קוֹלָם וַיִּבְכּוּ בְּכִי גָדוֹל וַיֹּאמְרוּ לָמָה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָיְתָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל" (שופטים כא:ב-ג). וְכֵן דָּרְיָוֶשׁ כְּשֶׁהִשְׁלִיךְ אֶת דָּנִיֵּאל בְּגוֹב אֲרָיוֹת, דִּכְתִיב: "וּבָת טְוָת וְדַחֲוָן לָא הַנְעֵל קָדָמוֹהִי" (דניאל ו:יט). וְזֶה קָרָה לָהֶם מִפְּנֵי שֶׁחָשְׁבוּ אֶת יוֹסֵף לְרוֹדֵף שֶׁכָּל הַקּוֹדֵם לְהָרְגוֹ זָכָה, כְּשֶׁאֵין דֶּרֶךְ לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף בְּזוּלַת זֶה.
הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה. שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי הַגְּמַלִּים וְלֹא הָיוּ הֵם בַּעֲלֵי הַסְּחוֹרָה, וְלָכֵן הוֹרָדַת הַסְּחוֹרָה שָׁם הָיְתָה לִגְמַר מְלַאכְתָּם: