ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק כח · פסוק טז
אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה. אֵין סָפֵק שֶׁזֶּה הַמָּקוֹם מוּכָן לִנְבוּאָה, מֵאַחַר שֶׁרָאִיתִי בּוֹ מַרְאָה כָּזֹאת בִּלְתִּי שֶׁאֶתְכַּוֵּן לִנְבוּאָה, כִּי אָמְנָם יִשְׁתַּנּוּ תְּכוּנוֹת מְשַׁמְּשֵׁי הָעֶצֶם הַשִּׂכְלִי הַמִּתְנַבֵּא כְּפִי הִשְׁתַּנּוּת הָאָרֶץ וְהָאֲוִיר, כְּאָמְרָם (בבא בתרא קנח:) אֲוִירָה שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מַחְכִּים׃
וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי. שֶׁאִלּוּ יָדַעְתִּי הָיִיתִי מֵכִין עַצְמִי לַנְּבוּאָה וְלֹא כֵּן עָשִׂיתִי.