ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק כח · פסוק טו
כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ. וְזֶה שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁאַחַר רוֹב הַגָּלוּת תִּפְרוֹץ כָּל גְּבוּל וְלֹא תֹאבַד בְּצָרוֹת הַגָּלוּת, יִהְיֶה מִפְּנֵי שֶׁבִּימֵי הַגָּלוּת לֹא אֶעֱזָבְךָ, כְּאָמְרוֹ "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם" (ויקרא כו:מד).
עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי. בְּעוֹד שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי זֶה שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ עַתָּה בְּאָמְרִי וּפָרַצְתָּ, כִּי מִלַּת עַד תּוֹרֶה לִפְעָמִים כְּמוֹ בְּעוֹד, כְּמוֹ "עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ" (שיר השירים א:יב), "עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת" (משלי ח:כו). אָמְנָם אַחַר שֶׁתַּעֲשֶׂה זֹאת הַתְּשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה, לֹא בִּלְבַד יִגְמֹל חֶסֶד לְעַמּוֹ שֶׁלֹּא לְעָזְבָם, אֲבָל יַגְבִּיר עָלָיו חַסְדּוֹ לְהִתְהַלֵּךְ בְּתוֹכֵנוּ, כְּאָמְרוֹ "וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם" (ויקרא כו:יב).