אור ברסלב

ספורנו על בראשית· ספורנו

פרק כה

פרק כד

פסוק ב

וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן. גִּדְּלָה אוֹתָם בְּבֵיתוֹ, עַל דֶּרֶךְ חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל (שמואל ב כא:ח) שֶׁגִּדְּלָה אוֹתָם, שֶׁלֹּא הָיוּ בָּנֶיהָ כְּלָל, כִּי אָמְנָם אַבְרָהָם לֹא הוֹלִיד כִּי אִם יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א א:כח, לב).

פסוק ו

נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנוֹת. לֹא בִּלְשׁוֹן יְרֻשָּׁה כְּלָל כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו קַיָּמִים:

בְּעוֹדֶנּוּ חַי. וְלֹא רָצָה לִסְמֹךְ עַל דְּיָיתִיקִי וּמִינֵי הַצַּוָּאוֹת:

פסוק ח

וְשָׂבֵעַ. מִכָּל מַה שֶּׁהִתְאַוָּה לִרְאוֹת וְלַעֲשׂוֹת בְּיָמָיו.

וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו. נֶאֱסַף אֶל צְרוֹר הַחַיִּים לְחַיֵּי הָעוֹלָם עִם צַדִּיקֵי הַדּוֹרוֹת שֶׁהֵם עַמָּיו וְדוֹמִים אֵלָיו. וְאָמְרוּ עַמָּיו בִּלְשׁוֹן רַבִּים, כִּי אָמְנָם רַב הַהֶבְדֵּל בֵּין הַצַּדִּיקִים בְּמַעֲלָה, עִם הֱיוֹתָם כֻּלָּם זוֹכִים לְחַיֵּי עוֹלָם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בבא בתרא עה.) וְכָל אֶחָד נִכְוֶה מֵחֻפָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. חסלת פרשת חיי שרה.

פסוק יט

וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק. יַלְדֵי יָמָיו וְקוֹרוֹתָיו:

אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. בּוֹ לְבַד נִקְרָא לְאַבְרָהָם זֶרַע.

פסוק כ

אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי. וּמִמֶּנָּה נוֹלַד עֵשָׂו הַדּוֹמֶה לַאֲחִי הָאֵם:

פסוק כא

לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁהֻבְטַח עַל הַזֶּרַע שֶׁיִּירַשׁ, הִתְפַּלֵּל לָאֵל יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתֵּן לוֹ אוֹתוֹ הַזֶּרַע מִזֹּאת הַהֲגוּנָה הַנִּצֶּבֶת נִכְחוֹ:

פסוק כב

וַתֹּאמֶר אִם כֵּן. אַחֲרֵי שֶׁהַדָּבָר כֵּן שֶׁמִּתְרוֹצְצִין וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיָּמוּת אֶחָד מֵהֶם וְאֶסְתַּכֵּן אֲנִי בַּלֵּידָה כְּמִנְהַג בְּלֵידַת עוּבָּר מֵת.

לָמָּה זֶּה אָנֹכִי. לָמָּה זֶה הִתְאַוּוּ קְרוֹבַי שֶׁאֶהְיֶה אֲנִי אֵם הַזֶּרַע בְּאָמְרָם "אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה" (בראשית כד:ס), וְכֵן בַּעְלִי שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלַי בָּזֶה:

פסוק כג

שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ. זוֹ הִיא סִבַּת הָרְצִיצָה, שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי גוֹיִם נִבְדָּלִים בְּדֵעוֹת:

וּשְׁנֵי לְאֻמִּים. שֶׁיִּהְיוּ גַּם כֵּן נִבְדָּלִים בְּמַלְכוּת:

מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ. וְלֹא יָמוּת אֶחָד מֵהֶם בְּהִתְרוֹצְצָם:

פסוק כד

וְהִנֵּה תוֹמִים בְּבִטְנָהּ. קוֹדֶם שֶׁנּוֹלְדוּ הִכִּירוּ הַנִּצָּבוֹת שֶׁהֵם תְּאוֹמִים, לְפִיכָךְ כְּשֶׁנּוֹלַד הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וְהָיָה רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה לֵידָתוֹ יוֹתֵר קָשָׁה מִלֵּידַת הֶחָלָק וּמְאוּחֶרֶת מִמֶּנָּה, קָרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו בְּאָמְרָם שֶׁאָחִיו הַנִּשְׁאָר עָשָׂה זֶה שֶׁדָּחָה אוֹתוֹ בֶּעָשׂוּי לַחוּץ:

פסוק כו

וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב. יִשָּׁאֵר בֶּעָקֵב וּבַסּוֹף, כִּי זֶה הוֹרָה הֱיוֹת יָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב אָחִיו, שֶׁכְּבָר אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הָאֵל יִתְבָּרַךְ קָרָא לוֹ כֵּן (ירמיהו מו:כח).

פסוק כז

אִישׁ שָׂדֶה. יוֹדֵעַ בַּעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה:

יוֹשֵׁב אֹהָלִים. שְׁנֵי מִינֵי אֹהָלִים: הָאֶחָד אֹהֶל רוֹעִים, וְהַשֵּׁנִי אֹהֶל בַּל יִצְעָן (ישעיהו לג:כ), שֶׁבּוֹ הִתְבּוֹנֵן לְהַכִּיר בּוֹרְאוֹ וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדוֹ.

פסוק כח

וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו. גַּם אֶת עֵשָׂו, אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַע בְּלִי סָפֵק שֶׁלֹּא הָיָה שָׁלֵם כְּיַעֲקֹב.

וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב. לְבַדּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהִכִּירָה בְּרִשְׁעוֹ שֶׁל עֵשָׂו:

פסוק ל

עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם. כְּשֶׁרָאוּ שֶׁכָּל כָּךְ הִתְמַכֵּר לִמְלַאכְתּוֹ הַנִּפְסֶדֶת אֲשֶׁר לֹא כְּתוֹרַת הָאָדָם, עַד שֶׁלֹּא הִכִּיר בַּנָּזִיד כִּי אִם צִבְעוֹ. קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם. לְשׁוֹן צִוּוּי, כְּלוֹמַר הִתְאַדֵּם וֶהְיֵה צָבוּעַ אָדוֹם בְּהַלְעָטַת הָאָדוֹם.

פסוק לא

מִכְרָה כַיּוֹם. כִּי בִּהְיוֹת הַיּוֹם כָּל מְגַמַּת פָּנֶיךָ אֶל מְלַאכְתְּךָ בְּאֹפֶן שֶׁאַתָּה כָּל כָּךְ עָיֵף שֶׁאֵינְךָ מַכִּיר הַנָּזִיד, אֵין סָפֵק שֶׁלֹּא תוּכַל לְהִתְעַסֵּק בְּעִנְיְנֵי הַבְּכוֹרָה לְשָׁרֵת לָאֵל יִתְבָּרַךְ וְלַעֲשׂוֹת אֶת הָרָאוּי לַבְּכוֹר.

פסוק לב

הוֹלֵךְ לָמוּת. בְּרוֹב הַתְּלָאָה וְהָעֲיֵפוּת:

פסוק לג

הִשָּׁבְעָה לִּי. מִפְּנֵי הֱיוֹת הַקִּנְיָן עַל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, הַשְּׁבוּעָה תְּמַלֵּא חֶסְרוֹנוֹ.

וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכוֹרָתוֹ. בַּמְּחִיר שֶׁפָּסְקוּ בֵּינֵיהֶם, וְלֹא חָשַׁשׁ הַכָּתוּב לְבָאֲרוֹ.

פסוק לד

וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו. לִקְנוֹת בְּקִנְיַן חֲלִיפִין בַּנָּזִיד אוֹ בַּכְּלִי אֲשֶׁר בּוֹ הַנָּזִיד, עַל דֶּרֶךְ "שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ" (רות ד:ז).

וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכוֹרָה. גַּם אַחַר מַעֲשֶׂה הָיְתָה הַבְּכוֹרָה בְּעֵינָיו בִּלְתִּי רְאוּיָה לְאוֹתוֹ הַמְּחִיר שֶׁפָּסְקוּ, וּבְכֵן הִתְבָּאֵר שֶׁלֹּא נִתְאַנָּה הַמּוֹכֵר כִּי לֹא הָיָה הַמִּמְכָּר שָׁוֶה אֶצְלוֹ כָּל כָּךְ:

תוכן העניינים

ספורנו על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה