אור ברסלב

ספורנו על בראשית· ספורנו

פרק כד

פרק כג

פסוק א

וְאַבְרָהָם זָקֵן וַה' בֵּרַךְ. בֵּאֵר הַסִּבּוֹת שֶׁהִכְרִיחוּ אֶת אַבְרָהָם לִשְׁלֹחַ אֶת עַבְדּוֹ אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת בְּעַד אִשָּׁה לִבְנוֹ, וְשֶׁהֻצְרַךְ לְהַשְׁבִּיעוֹ עָלָיו, שֶׁהֲרֵי לְסִבַּת הַזִּקְנָה דָּאַג שֶׁיָּמוּת וְלֹא יִרְאֶה בְּחֻפַּת בְּנוֹ, וְהִסְכִּים שֶׁלֹּא לְאַחֵר עוֹד. וּמִבְּלִי אֵין בְּאַרְצוֹ אִשָּׁה הֲגוּנָה לִבְנוֹ, הֻצְרַךְ לִשְׁלֹחַ אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת. וּמִפְּנֵי עָשְׁרוֹ דָּאַג שֶׁמָּא אֵיזֶה אָדָם בִּלְתִּי הָגוּן יַרְבֶּה שֹׁחַד לְעַבְדּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּבְחַר בְּבִתּוֹ, וְלֹא יִשְׁתַּדֵּל לְהַשִּׂיג אִשָּׁה הֲגוּנָה לִבְנוֹ. וְלָכֵן הֻצְרַךְ לְהַשְׁבִּיעַ אֶת עַבְדּוֹ עַל כָּל אֵלֶּה.

פסוק ג

אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ. שֶׁאִם תִּבְגּוֹד יִפָּרַע מִמְּךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

פסוק ה

אֲשֶׁר יָצָאתָ מִשָּׁם. שֶׁמָּאַסְתָּ אֶת הַמָּקוֹם, וְהִנֵּה אִם אֶשָּׁבַע לָקַחַת אִשָּׁה מִשָּׁם לֹא תַחְפֹּץ הִיא לָבֹא הֵנָּה, אֶשְׁעַבֵּד אֶת בִּנְךָ לִשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה, וְיִתְחַיֵּב לָלֶכֶת שָׁם, וְאִם לֹא יֵלֵךְ יִבְגֹּד בְּאֵשֶׁת נְעוּרָיו:

פסוק ז

אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ. יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּשְׁלַח מַלְאָכוֹ מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ הַשָּׁמַיִם, בִּהְיוֹת שֶׁהוּא לְקָחַנִי מִשָּׁם, וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִילוֹת לַעֲשׂוֹת בְּאוֹפֶן שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ בְּנִי לָלֶכֶת שָׁם:

וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי. וְעוֹד כִּי דִּבֶּר לִי בְּאָמְרוֹ "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (בראשית כא:יב).

וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי. וְכֵיוָן שֶׁנִּשְׁבַּע וְלֹא יִנָּחֵם, יְסַבֵּב בְּלִי סָפֵק שֶׁיִּשָּׂא בְּנִי אִשָּׁה הוֹגֶנֶת לוֹ לְהָקִים זֶרַע מוּכָן לְקַיֵּם בּוֹ שְׁבוּעָתוֹ:

פסוק ט

וַיִּשָּׁבַע לוֹ עַל הַדָּבָר הַזֶּה. נִשְׁבַּע עִם כָּל הַתְּנָאִים שֶׁאָמַר לוֹ אַבְרָהָם:

פסוק י

וַיִּקַּח הָעֶבֶד כּוּ' וַיֵּלֶךְ. נָטַל רְשׁוּת מֵאֲדוֹנָיו לָלֶכֶת, אַחַר שֶׁהֵכִין אֶת הַגְּמַלִּים, וַיֵּלֶךְ מִלִּפְנֵי אֲדוֹנָיו.

וְכָל טוּב אֲדוֹנָיו בְּיָדוֹ. וְנָטַל עִמּוֹ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּבְגָדִים, וְלֹא הֻצְרַךְ בָּזֶה לִטּוֹל רְשׁוּת כִּי הַכֹּל הָיָה בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ כִּרְצוֹנוֹ.

וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ. לְדַרְכּוֹ.

פסוק יד

וְהָיָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ. הִתְפַּלֵּל שֶׁיִּהְיֶה כָּךְ, לֹא שֶׁסָּמַךְ עַל נַחַשׁ, וְכֵן הָיָה בִּיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל (שמואל א יד:י), וּמַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״כָּל נַחַשׁ שֶׁאֵינוֹ כְּאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם וִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל אֵינוֹ נַחַשׁ״ (חולין צה.), הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁיֹּאמַר הַמְנַחֵשׁ כְּדִבְרֵיהֶם, אֲבָל יֹאמַר זֶה שֶׁלֹּא בְּדֶרֶךְ תְּפִלָּה אֶלָּא דֶּרֶךְ נַחַשׁ, שֶׁאִם יִקְרֶה כֵּן יַעֲשֶׂה כָּךְ וְכָךְ:

וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה. כִּי רָאוּי לַשּׁוֹאֵל שֶׁיִּשְׁאַל פָּחוֹת מִצָּרְכּוֹ שֶׁלֹּא לְהַטְרִיחַ, וְרָאוּי לַנָּדִיב שֶׁיּוֹסִיף וְיַעֲשֶׂה לַשּׁוֹאֵל דֵּי מַחְסוֹרוֹ אוֹ יוֹתֵר.

אוֹתָהּ הוֹכַחְתָּ. יִסַּרְתָּ וְהוֹרֵיתָ אוֹתָהּ מוּסַר הַשְּׂכֵּל, בְּאֹפֶן שֶׁתִּהְיֶה רְאוּיָה לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק.

פסוק טו

טֶרֶם כִּלָּה. עֲדַיִן לֹא כִּלָּה, עַל דֶּרֶךְ "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה" (ישעיהו סה:כד).

אֲשֶׁר יֻלְּדָה לִבְתוּאֵל בֶּן מִלְכָּה. בֶּן הַגְּבֶרֶת, לֹא בֶּן רְאוּמָה הַפִּילֶגֶשׁ.

פסוק טז

טוֹבַת מַרְאֶה. יְפַת הַצֶּבַע.

פסוק יט

וַתְּכַל לְהַשְׁקוֹתוֹ וַתֹּאמֶר. הִמְתִּינָה לְדַבֵּר עַד שֶׁיִּכְלֶה לִשְׁתּוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אֵין מְשִׂיחִין בִּסְעוּדָה שֶׁמָּא יַקְדִּים קָנֶה לְוֵשֶׁט (תענית ה).

פסוק כ

וַתְּמַהֵר. כִּי הַמְּהִירוּת בַּעֲבוֹדַת הַמְשָׁרֵת יוֹרֶה עַל הֱיוֹת הַנֶּעֱבָד נֶחְשָׁב אֶצְלוֹ.

וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר. אֲשֶׁר לִפְנֵי הַמַּעְיָן שֶׁמִּמֶּנּוּ יִשְׁתּוּ הַבְּהֵמוֹת:

פסוק כא

מִשְׁתָּאֵה. מִשְׁתּוֹמֵם עַל רוֹב הַזְּרִיזוּת לַעֲשׂוֹת חֶסֶד.

מַחֲרִישׁ. וְלֹא אָמַר לָהּ אַל תִּטְרְחִי כָּל כָּךְ כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָאוּי בְּחֹק הַמּוּסָר, לָדַעַת לְהַכִּיר מִתּוֹךְ אוֹפֶן חֲסִידוּתָהּ וּזְרִיזוּתָהּ.

הַהִצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ. אִם יִהְיֶה עַל צַד הַטּוֹב וְהַחֶסֶד הַגָּמוּר.

אִם לֹא. וְשֶׁיִּהְיֶה כָּל זֶה לְתִקְוַת אֵיזֶה שָׂכָר.

פסוק כב

כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ הַגְּמַלִּים לִשְׁתּוֹת. זֶה הָיָה זְמַן מָה בְּהֶכְרֵחַ אַחַר שֶׁהִשְׁלִימָה לִשְׁאוֹב, וְרָאָה שֶׁלֹּא הָיְתָה מְבַקֶּשֶׁת דָּבָר, אֲבָל הָיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ עַל צַד הַחֶסֶד הַגָּמוּר.

וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ. רְאוּיִים לְמִדַּת יָדֶיהָ, כְּמוֹ "וְעָשִׂיתָ עַל הַחֹשֶׁן שַׁרְשֹׁת גַּבְלוּת" (שמות כח:כב), "וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב" (שמות כה:יא) – רְאוּיִים לְמִדּוֹתָם.

פסוק כג

הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם. מוּכָן לִכְנִיסַת אוֹרְחִים כְּמִנְהָגָם אָז:

לָלִין. שֶׁנָּלִין שָׁם אֶת גְּמַלֵּינוּ.

פסוק כה

גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא. לֹא מָקוֹם לַגְּמַלִּים בִּלְבַד, אֲבָל יֵשׁ גַּם תֶּבֶן וּמִסְפּוֹא לְפַרְנְסָם.

גַּם מָקוֹם לָלוּן. בַּעַדְךָ וּבְעַד אֲנָשֶׁיךָ:

פסוק כט

וַיָּרָץ לָבָן אֶל הָאִישׁ. לִרְאוֹת אוֹרֵחַ עָשִׁיר שֶׁבָּא לָעִיר, לֹא לְהַכְנִיסוֹ לְבֵיתוֹ.

פסוק ל

וַיְהִי כִּרְאוֹת אֶת הַנֶּזֶם וְהַצְּמִידִים עַל יְדֵי אֲחוֹתוֹ. וְחָשַׁב שֶׁאֵין רָאוּי לִהְיוֹת כְּפוּי טוֹבָה:

וּכְשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי רִבְקָה. שֶׁשָּׁאַל לָהּ הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין.

וַיָּבֹא אֶל הָאִישׁ. לְהַכְנִיסוֹ בְּבֵיתוֹ.

וְהִנֵּה עוֹמֵד עַל הַגְּמַלִּים. לָתוּר לְצָרְכֵיהֶם, בִּלְתִּי מְצַפֶּה לָלוּן בְּבֵית אָבִיהָ שֶׁל רִבְקָה עַד בֹּא דָּבָר מֵעִמּוֹ.

פסוק לא

לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ. שֶׁשָּׁאַלְתָּ מָקוֹם לָלִין אֶת הַגְּמַלִּים בִּלְבַד, לָמָּה תַּחְפּוֹץ לַעֲמוֹד בַּחוּץ אַתָּה וַאֲנָשֶׁיךָ?

וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת. בַּעַדְךָ וּבְעַד אֲנָשֶׁיךָ.

וּמָקוֹם לַגְּמַלִּים. וּפִנִּיתִי גַּם כֵּן מָקוֹם בְּעַד הַגְּמַלִּים.

פסוק לה

בֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד. וְאֵין סָפֵק כִּי רַבִּים בְּאַרְצֵנוּ הָיוּ חֲפֵצִים לְהַשִּׂיא אֶת בִּתָּם לִבְנוֹ:

פסוק לו

אַחֲרֵי זִקְנָתָהּ. לְפִיכָךְ הָיָה חָבִיב מִשָּׁעָה שֶׁנּוֹלַד:

פסוק לז

וַיַּשְׁבִּיעֵנִי אֲדֹנִי. וּבִהְיוֹת שֶׁאֲדוֹנִי מָאַס בְּאַנְשֵׁי אַרְצוֹ וּבָחַר בָּכֶם, בָּאתִי אֲלֵיכֶם, לֹא לְהֶעְדֵּר נָשִׁים בְּאַרְצֵנוּ.

פסוק מד

הִיא הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הוֹכִיחַ. כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּת קוֹל מַכְרֶזֶת וְאוֹמֶרֶת: "בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי" (סוטה ב:).

פסוק מה

אֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה לְדַבֵּר. וְזֹאת הוֹרָאָה כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים.

פסוק מט

אִם יֶשְׁכֶם עוֹשִׂים חֶסֶד. שֶׁכְּדֵי לְהָפִיק רְצוֹן אֲדוֹנִי תְּבַטְּלוּ רְצוֹנְכֶם וְתַסְכִּימוּ לִשְׁלֹחַ אֶת בִּתְּכֶם בְּאֶרֶץ מֶרְחָק, וְלֹא תָחוּשׁוּ לִקְנוֹת בָּהּ קְרוֹבִים בְּאַרְצְכֶם.

וֶאֱמֶת. שֶׁתִּרְצוּ תּוֹעֶלֶת וְכָבוֹד בִּתְּכֶם כָּרָאוּי לָכֶם, וְזֶה בְּהַכְנִיס אוֹתָהּ בְּבֵית אַבְרָהָם:

פסוק נ

לֹא נוּכַל לְדַבֵּר אֵלֶיךָ רַע. לְבַטֵּל גְּזֵרָתוֹ:

אוֹ טוֹב. לְקַיֵּם אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הָיְתָה צְרִיכָה לְקִיּוּם שֶׁלָּנוּ.

פסוק נא

קַח וָלֵךְ. גַּם בִּלְתִּי רְשׁוּתֵנוּ:

כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'. שֶׁגָּזַר "בַּת פְּלוֹנִי לִפְלוֹנִי", שֶׁהֲרֵי נָתַן אוֹת עַל רְצוֹנוֹ בָּזֶה.

פסוק נה

יָמִים אוֹ עָשׂוֹר. שֶׁתִּתְיַשֵּׁב דַּעְתָּהּ בְּהַדְרָגָה לָלֶכֶת אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת, וְלֹא יִהְיֶה זֶה לָהּ פִּתְאוֹם, כִּי הִשְׁתַּנּוּת הַפִּתְאוֹמִי לֹא יִסְבְּלֵהוּ הַטֶּבַע.

פסוק נז

וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. אִם יִסְבּוֹל דַּעְתָּהּ לָלֶכֶת עַתָּה עִמְּךָ.

פסוק ס

אַתְּ הֲיִי. הֲיִי נוֹחָה לְבַעְלֵךְ בְּדַרְכֵי טוּבֵךְ, בְּאֹפֶן שֶׁאַתְּ בִּלְבַד וְלֹא אִשָּׁה אַחֶרֶת.

תִּהְיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, כְּמוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע הָאֵל יִתְבָּרַךְ לְזַרְעוֹ שֶׁל אַבְרָהָם.

פסוק סא

וַיִּקַּח הָעֶבֶד אֶת רִבְקָה. מִיָּד שְׁלוּחֵי הָאָב שֶׁמָּסְרוּ לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל (כתובות מח.), וּבִהְיוֹתָהּ אָז נְשׂוּאָה לְגַמְרֵי הָיְתָה גְּבֶרֶת, וְהָיָה הָאִישׁ אָז עֶבֶד לָהּ:

פסוק סב

בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי. לְהִתְפַּלֵּל בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִשְׁמְעָה תְּפִלַּת שִׁפְחָתוֹ, וְקוֹדֶם שֶׁהִתְפַּלֵּל כְּבָר נִשְׁלַם עִנְיָנוֹ בְּחָרָן וְקָרְבָה אִשְׁתּוֹ לָבוֹא, עַל דֶּרֶךְ "טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה" (ישעיהו סה:כד).

וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב. אָמְנָם וְיִצְחָק הָיָה יוֹשֵׁב בִּדְרוֹמוֹ שֶׁל בְּאֵר לַחַי רֹאִי, וְלֹא הָלַךְ שָׁם אָז לִקְבּוֹעַ דִּירָתוֹ:

פסוק סג

וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ. נָטָה מִן הַדֶּרֶךְ עַל דַּעַת לִשְׁפּוֹךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי ה' בַּשָּׂדֶה, שֶׁלֹּא יַפְסִיקוּהוּ עוֹבְרֵי דְרָכִים. אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִתְפַּלֵּל בִּבְאֵר לַחַי רֹאִי, וְקוֹדֶם שֶׁהִתְפַּלֵּל נַעֲנָה, עַל דֶּרֶךְ (דניאל י:יב) "מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר נָתַתָּ אֶת לִבְּךָ לְהִתְעַנּוֹת נִשְׁמְעוּ דְבָרֶיךָ".

וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים. וּבְצֵאתוֹ לָשׂוּחַ הָיָה דַּרְכּוֹ לִקְרָאתָם, כְּאָמְרוֹ הַהוֹלֵךְ בַּשָּׂדֶה לִקְרָאתֵנוּ, וְזֶה כִּי בְּשׁוּבוֹ מִבְּאֵר לַחַי רֹאִי לְבֵיתוֹ הָיָה דַּרְכּוֹ מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם, וְהַבָּאִים מֵחָרָן לְבֵית אַבְרָהָם הָיָה דַּרְכָּם מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב. לְפִיכָךְ בִּנְטוֹתוֹ מִדַּרְכּוֹ שֶׁהוּא מִן הַצָּפוֹן אֶל הַדָּרוֹם וְהָלַךְ לְצַד מִזְרָח אֶל דֶּרֶךְ הַגְּמַלִּים הַבָּאִים מֵאֶרֶץ בְּנֵי קֶדֶם, חָשְׁבָה רִבְקָה שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִקְרָאתָהּ.

פסוק סד

וַתִּפֹּל מֵעַל הַגָּמָל. הִכְנִיעָה רֹאשָׁהּ בִּהְיוֹתָה עַל הַגָּמָל לִכְבוֹד יִצְחָק, כְּמוֹ "וַיִּפֹּל מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה לִקְרָאתוֹ" דְּנַעֲמָן (מלכים ב ה:כא).

פסוק סה

וַתִּתְכָּס. כִּי יָרְאָה מֵהַבִּיט, עַל דֶּרֶךְ "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו" (שמות ג:ו).

פסוק סז

וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ. כִּי עַד הֵנָּה לֹא קִבֵּל עָלֶיהָ תַּנְחוּמִין לַחֲשִׁיבוּתָהּ:

תוכן העניינים

ספורנו על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה