ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק כד · פסוק ל
וַיְהִי כִּרְאוֹת אֶת הַנֶּזֶם וְהַצְּמִידִים עַל יְדֵי אֲחוֹתוֹ. וְחָשַׁב שֶׁאֵין רָאוּי לִהְיוֹת כְּפוּי טוֹבָה:
וּכְשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי רִבְקָה. שֶׁשָּׁאַל לָהּ הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין.
וַיָּבֹא אֶל הָאִישׁ. לְהַכְנִיסוֹ בְּבֵיתוֹ.
וְהִנֵּה עוֹמֵד עַל הַגְּמַלִּים. לָתוּר לְצָרְכֵיהֶם, בִּלְתִּי מְצַפֶּה לָלוּן בְּבֵית אָבִיהָ שֶׁל רִבְקָה עַד בֹּא דָּבָר מֵעִמּוֹ.