ספורנו על בראשית· ספורנו
פרק ג · פסוק טז
הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ. דַּם הַנִּדּוֹת הַנִּקְרָא "נִדַּת דְּוֹתָהּ" (ויקרא יב:ב), כִּי אָמְנָם הִיא אָז "כָּל הַיּוֹם דָּוָה" (איכה א:יג).
וְהֵרוֹנֵךְ. הֵפֶךְ מַה שֶׁהָיָה קוֹדֶם הַחֵטְא, כְּאָמְרָם בּוֹ בַיּוֹם נִבְרְאוּ, בּוֹ בַיּוֹם שִׁמְּשׁוּ, בּוֹ בַיּוֹם הוֹצִיאוּ תּוֹלָדוֹת (בראשית רבה כב:ב), וְכָזֹאת אָמְרוּ שֶׁתְּהִי לֶעָתִיד כְּאָמְרָם עֲתִידָה אִשָּׁה שֶׁתֵּלֵד בְּכָל יוֹם (שבת ל.), וְזֶה כִּי אָמְנָם יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ לְרָצוֹן לִפְנֵי הָאֵל יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁהָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן קוֹדֶם חֶטְאוֹ.
בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים. תְּגַדְּלִי אוֹתָם בְּצַעַר יוֹתֵר מִשְּׁאָר בַּעֲלֵי חַיִּים. כִּי אָמְנָם תֵּאָמֵר מִלַּת לֵידָה עַל הַגִּדּוּל, כְּאָמְרוֹ "חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן בַּרְזִלַּי הַמְּחוֹלָתִי" (שמואל ב כא:ח).