ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק לו · פסוק ד
וְאִם יִהְיֶה הַיּוֹבֵל וְגוֹ׳ יִגָּרַע נַחֲלָתָן. וְגַם בִּהְיוֹת שֶׁלֹּא נִכְבּוֹשׁ עַתָּה כָּל הָאָרֶץ, כְּאָמְרוֹ (שמות כג:ל) ״מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ״, וְיִצְטָרֵךְ כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט לִכְבּוֹשׁ חֶלְקוֹ, הִנֵּה אַף עַל פִּי שֶׁיִּזְדַּמֵּן שֶׁאֵיזֶה יָחִיד יִמְכּוֹר חֶלְקוֹ לַחֲבֵרוֹ מִשֵּׁבֶט אַחֵר, לֹא יִמָּנַע הַמּוֹכֵר בִּשְׁבִיל זֶה מֵהִשְׁתַּדֵּל עִם שִׁבְטוֹ לִכְבּוֹשׁ, כִּי בַּיּוֹבֵל יָשׁוּב אֵלָיו. אַמְנָם חֵלֶק הַבָּנוֹת שֶׁלֹּא תַחֲזוֹר בַּיּוֹבֵל, לֹא יִשְׁתַּדְּלוּ אַנְשֵׁי הַשֵּׁבֶט לְכָבְשָׁהּ, אוֹ יַנִּיחוּ שָׁם מִיּוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בִּהְיוֹתוֹ שֶׁל שֵׁבֶט אַחֵר, וּבְכֵן יִגָּרַע כִּבּוּשׁ נַחֲלָתָן מִגּוֹרָל מַטֵּה אֲבוֹתֵינוּ.