אור ברסלב

ספורנו על במדבר· ספורנו

פרק לו

פרק לה

פסוק ב

בְּנַחֲלָה בְּגוֹרָל. וּבִהְיוֹת לְאֵיזֶה שֵׁבֶט חֵלֶק בִּתְחוּם חֲבֵרוֹ, לֹא יִתְאַמֵּת הַגּוֹרָל לַשֵּׁבֶט הֶחָסֵר כְּשֶׁיִּפּוֹל עַל כָּל גְּבוּל הַשֵּׁבֶט, וְכֵן לַנּוֹסָף לֹא יִתְאַמֵּת אִם לֹא יוֹסִיף עַל גְּבוּלוֹ אוֹתוֹ הַחֵלֶק אֲשֶׁר לוֹ בִּתְחוּם חֲבֵרוֹ.

פסוק ד

וְאִם יִהְיֶה הַיּוֹבֵל וְגוֹ׳ יִגָּרַע נַחֲלָתָן. וְגַם בִּהְיוֹת שֶׁלֹּא נִכְבּוֹשׁ עַתָּה כָּל הָאָרֶץ, כְּאָמְרוֹ (שמות כג:ל) ״מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ״, וְיִצְטָרֵךְ כָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט לִכְבּוֹשׁ חֶלְקוֹ, הִנֵּה אַף עַל פִּי שֶׁיִּזְדַּמֵּן שֶׁאֵיזֶה יָחִיד יִמְכּוֹר חֶלְקוֹ לַחֲבֵרוֹ מִשֵּׁבֶט אַחֵר, לֹא יִמָּנַע הַמּוֹכֵר בִּשְׁבִיל זֶה מֵהִשְׁתַּדֵּל עִם שִׁבְטוֹ לִכְבּוֹשׁ, כִּי בַּיּוֹבֵל יָשׁוּב אֵלָיו. אַמְנָם חֵלֶק הַבָּנוֹת שֶׁלֹּא תַחֲזוֹר בַּיּוֹבֵל, לֹא יִשְׁתַּדְּלוּ אַנְשֵׁי הַשֵּׁבֶט לְכָבְשָׁהּ, אוֹ יַנִּיחוּ שָׁם מִיּוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ בִּהְיוֹתוֹ שֶׁל שֵׁבֶט אַחֵר, וּבְכֵן יִגָּרַע כִּבּוּשׁ נַחֲלָתָן מִגּוֹרָל מַטֵּה אֲבוֹתֵינוּ.

פסוק י

כֵּן עָשׂוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד. כִּוְּנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָן, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֶת מֹשֶׁה, לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִתְאַוּוּ לְאֵלֶּה אֲשֶׁר נָשְׂאוּ לָהֶם.

פסוק יב

מִמִּשְׁפְּחוֹת בְּנֵי מְנַשֶּׁה. מֵאַחַר שֶׁרָאוּ הֱיוֹת כַּוָּנַת הָאֵל יִתְעַלֶּה שֶׁלֹּא תִּסּוֹב הַנַּחֲלָה, אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לָהֶן רְשׁוּת לִבְחֹר כִּרְצוֹנָן מִכָּל הַשֵּׁבֶט, הֵן בָּחֲרוּ אֶת בְּנֵי דּוֹדֵיהֶן מִכָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ יוֹתֵר קְרוֹבִים.

וַתְּהִי נַחֲלָתָן עַל מַטֵּה מִשְׁפַּחַת אֲבִיהֶן. וּבְכֵן לֹא הָיְתָה שׁוּם הֲסַבַּת נַחֲלָה אֲפִלּוּ מִמִּשְׁפָּחָה לְמִשְׁפָּחָה.

סוף הספר

תוכן העניינים

ספורנו על במדבר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה