ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק כד · פסוק ו
כִּנְחָלִים נִטָּיוּ. כִּי אָמְנָם בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לַהֲמוֹן יִשְׂרָאֵל הֵם כְּמוֹ הַנְּחָלִים שֶׁנִּטָּיוּ אֶל הַשָּׂדוֹת לְהַשְׁקוֹתָם, וְכֵן יוֹשְׁבֵי אֹהָלִים וְתוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה דּוֹלִים וּמַשְׁקִים מִתּוֹרָתָם לַהֲמוֹן. וּכְמוֹ כֵן הַמִּתְפַּלְלִים הֵם כְּגַנּוֹת עֲלֵי נָהָר אֲשֶׁר לֹא יָמִישׁוּ מֵעֲשׂוֹת פְּרִי, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה יז) ״בְּרִית כְּרוּתָה לִשְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁאֵינָן חוֹזְרוֹת רֵיקָם״.