אור ברסלב

ספורנו על במדבר· ספורנו

פרק כד

פרק כג

פסוק א

לִקְרַאת נְחָשִׁים. חָדַל לְכַוֵּן שָׁעָה מוּכֶנֶת לָזֶה שֶׁתָּחוּל עֲלֵיהֶם קְלָלָה, מִפְּנֵי שֶׁרָאָה כִּי טוֹב בְּעֵינֵי ה׳ לְבָרְכָם, וְאֵין לְקַוּוֹת שֶׁיּוּכַל הוּא לְקַלְּלָם.

וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו. לְבָרְכָם בְּרָכוֹת מֻגְבָּלוֹת עִם הֶזֵּק בְּתוֹכָן, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כ) ״יָפָה קְלָלָה שֶׁקִּלֵּל אֲחִיָּה הַשִּׁלוֹנִי אֶת יִשְׂרָאֵל מִבְּרָכָה שֶׁבֵּרְכָם בִּלְעָם״.

פסוק ה

מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב. בָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. כְּעִנְיַן ״יֹשֵׁב אֹהָלִים״ (בראשית כה:כז), וּכְעִנְיַן ״וְיִשְׁכֹּן בְּאָהֳלֵי שֵׁם״ (בראשית ט:כז), וְכֵן ״וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה׳ יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד״ (שמות לג:ז).

מִשְׁכְּנֹתֶיךָ. בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִקְדְּשֵׁי אֵל הַמְיוּחָדִים לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם וּלְקַבֵּל תְּפִלַּת הַמִּתְפַּלְלִים. וְאָמַר מַה טֹּבוּ כִּי לֹא בִלְבָד הֵם מְטִיבִים לָעוֹסְקִים בָּם, אֲבָל מְטִיבִים לְכָל הָאֻמָּה, כְּמוֹ שֶׁיּוֹרֶה שֵׁם יַעֲקֹב שֶׁיִּשָּׁאֵר בְּעָקֵב וּבְאַחֲרִית הַכֹּל וְלֹא יִסּוֹף, וּכְמוֹ שֶׁיּוֹרֶה שֵׁם יִשְׂרָאֵל לִשְׂרֹר עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים (בראשית לב:כט).

פסוק ו

כִּנְחָלִים נִטָּיוּ. כִּי אָמְנָם בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לַהֲמוֹן יִשְׂרָאֵל הֵם כְּמוֹ הַנְּחָלִים שֶׁנִּטָּיוּ אֶל הַשָּׂדוֹת לְהַשְׁקוֹתָם, וְכֵן יוֹשְׁבֵי אֹהָלִים וְתוֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה דּוֹלִים וּמַשְׁקִים מִתּוֹרָתָם לַהֲמוֹן. וּכְמוֹ כֵן הַמִּתְפַּלְלִים הֵם כְּגַנּוֹת עֲלֵי נָהָר אֲשֶׁר לֹא יָמִישׁוּ מֵעֲשׂוֹת פְּרִי, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה יז) ״בְּרִית כְּרוּתָה לִשְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁאֵינָן חוֹזְרוֹת רֵיקָם״.

פסוק ח

יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו. לֶעָתִיד לָבוֹא, כְּאָמְרוֹ (דברים לב:מג) ״וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו״.

וְחִצָּיו יִמְחָץ. כָּאָמוּר (דברים לב:מב) ״וְאַשְׁכִּיר חִצַּי מִדָּם״.

פסוק ט

מְבָרְכֶיךָ בָרוּךְ. כְּמוֹ שֶׁהָיָה הָעִנְיָן בְּאַבְרָהָם, כִּי אָמְנָם שְׂרִידֵי יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ בְּמַדְרֵגַת אַבְרָהָם אָבִינוּ, כְּאָמְרוֹ (דברים ל:ט) ״כִּי יָשׁוּב ה׳ לָשׂוּשׂ עָלֶיךָ לְטוֹב כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ עַל אֲבֹתֶיךָ״.

פסוק י

וַיִּסְפֹּק אֶת כַּפָּיו. שֶׁנִּתְיָאֵשׁ מֵהַשִּׂיג עוֹד חֶפְצוֹ, מֵאַחַר שֶׁקִּלֵּל אֶת הַמְקַלְּלִים.

פסוק יא

בְּרַח לְךָ. עִנְיַן הַבְּרִיחָה בְּכָל מָקוֹם אֵינָהּ הַנִּיסָה מִן הָרוֹדֵף, אֲבָל הִיא סוּר מִן הַמָּקוֹם מִיִּרְאַת נֶזֶק עָתִיד.

פסוק יב

הֲלֹא גַּם אֶל מַלְאָכֶיךָ. אֵין רָאוּי שֶׁתִּתְמַהּ עַל שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי רְצוֹנְךָ בְּתִקְוַת הַכָּבוֹד שֶׁתְּכַבְּדֵנִי, שֶׁגַּם לְמַלְאָכֶיךָ שֶׁאָמְרוּ מִצִּדְּךָ ״כִּי כַבֵּד אֲכַבֶּדְךָ מְאֹד״ (במדבר כב:יז) אָמַרְתִּי שֶׁאֵין זֶה בְּיָדִי.

פסוק יד

לְכָה אִיעָצְךָ. עֲצַת שְׁלִיחוּת הַנָּשִׁים, כְּמוֹ שֶׁהִתְבָּאֵר בְּאָמְרוֹ (במדבר לא:טז) ״הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם״.

אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים. כִּי אָמְנָם הָרַע אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ לֹא יִהְיֶה בְּיָמֶיךָ וְאֵין לְךָ לְיִרָא, אֲבָל יִהְיֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים בִּלְבָד, כְּאָמְרוֹ ״וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב״ (במדבר כד:יז), וְכָאָמְרוֹ ״אֱדוֹם וּמוֹאָב מִשְׁלוֹחַ יָדָם״ (ישעיהו יא:יד).

פסוק יז

אֶרְאֶנּוּ. אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ.

דָּרַךְ כּוֹכָב. גַּשְׁמִי וְנִצְחִי, כְּאָמְרוֹ (דניאל יב:ג) ״וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד״.

וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב. אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הָאֻמּוֹת מִנִּשְׁמַת אֱלֹהִים יֹאבֵדוּ, כְּאָמְרוֹ ״כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם״ (ירמיהו ל:יא), הִנֵּה בֶּאֱדוֹם וּמוֹאָב תִּהְיֶה נִקְמָתוֹ בְּיַד יִשְׂרָאֵל, בִּהְיוֹת שְׁתֵּי אֵלֶּה הָאֻמּוֹת אוֹיְבָיו מֵעוֹלָם וְשַׁבְּבֵי בֵּישֵׁי (סנהדרין פרק חלק).

פסוק יח

וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה. לְחַיּוֹת וּלְעוֹפוֹת הַמִּדְבָּר, כְּאָמְרוֹ ״וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד״ (ישעיה לד:יא).

וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר. לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא מִכְלַל קֵינִי קְנִזִּי וְקַדְמוֹנִי.

אֹיְבָיו. וְהַטַּעַם שֶׁתִּהְיֶה הַנְּקָמָה בְּמוֹאָב וּבֶאֱדוֹם יוֹתֵר מִמַּה שֶׁתִּהְיֶה בִּשְׁאָר אוּמּוֹת, הוּא כִּי הֵם הָיוּ מֵעוֹלָם אֹיְבָיו שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל. וְאָז יוּכַל יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת חָיִל, כְּאָמְרוֹ ״וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ״ (בראשית כה:כג).

פסוק יט

וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב. כָּל אֶחָד מִזַּרְעוֹ יִשְׁלוֹט בָּאֻמּוֹת, כְּאָמְרוֹ ״וְהָיָה הַנִּכְשָׁל בָּהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּדָוִד״ (זכריה יב:ח), וּכְאָמְרוֹ ״וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי צֹאן״ (מיכה ה:ז).

וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר. כְּאָמְרוֹ ״וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל״ (מיכה ה:ז), ״תָּרוּם יָדְךָ עַל צָרֶיךָ וְכָל אוֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ״ (מיכה ה:ח).

פסוק כ

עֲדֵי אֹבֵד. אַף עַל פִּי שֶׁמַּלְכוּת כָּל הָאוּמּוֹת תִּכְלֶה לֶעָתִיד, כְּאָמְרוֹ ״וּשְׁאָר חֵיוָתָא הֶעְדִּיו שָׁלְטָנְהוֹן״ (דניאל ז:יב), מִכָּל מָקוֹם לֹא תִכְלֶינָה הָאוּמּוֹת לְגַמְרֵי, חוּץ מֵאֵלֶּה שְׁתֵּי הָאוּמּוֹת, וְהֵם עֲמָלֵק שֶׁהִתְחִיל לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל, וְכִתִּים שֶׁהִשְׁלִימוּ חָרְבָּנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּאָמְרוֹ ״וְגַם הוּא עֲדֵי אֹבֵד״ (במדבר כד:כד).

פסוק כא

אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ. אַתָּה הִתְיַשַּׁבְתָּ עִם יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ אֵיתָן, בַּמִּדְבָּר, בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה.

וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ. וּבִשְׁבִיל זֶה בָּעֵת שֶׁיִּהְיוּ גְבוֹהִים וַחֲזָקִים, יִהְיֶה קִנְּךָ עִמָּהֶם, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: מִי גָר אִתְּךָ בְּעֲנִיּוּתְךָ, עָלֶיךָ יִפּוֹל בְּעֲשִׁירוּתְךָ.

פסוק כג

אוֹי מִי יִחְיֶה. כְּעִנְיַן ״יֵיתֵי מְשִׁיחָא וְלָא אֶחֱמִנֵּיהּ״ (סנהדרין פרק חלק).

תוכן העניינים

ספורנו על במדבר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה